השר לביטחון פנים קיבל החלטה חשובה שכל מאבטח שעובד בגוף שהינו מונחה משטרת ישראל יפקיד את נשקו במקום העבודה ויקבל אותו חזרה בתחילת משמרת כך שהאקדח יהיה ברשות המאבטח רק בשעות העבודה ולא מעבר לכך.
זה לא אומר שמעכשיו יגמרו מקרי הרצח כי מי שמחליט לרצוח אדם אחר יכול לעשות זאת עם כל אמצעי קטלני אחר, זה כן אומר שאותם רוצחים פוטנציאליים לא יוכלו להשתמש בנשק חוקי שקיבלו במסגרת תפקידם למימוש מזימתם.
הנה הידיעה כפי שהופיעה שתקשורת:
השר הנחה: מאבטחים ישאירו את הנשק בעבודה
שבוע אחרי רציחתה של אישה על-ידי בעלה המאבטח, ערכו במשרד לביטחון פנים דיון חירום עקב ריבוי מעשי הרצח שבהם משתמשים מאבטחים בנשקם. השר אהרונוביץ' הנחה: לוודא שמאבטחים משאירים את הנשק בבית העסק
השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', הורה לגורמי המקצוע במשרדו לוודא כי החל מהחודש הקרוב, בבבתי עסק טעוני רישוי המחויבים באבטחה חמושה כמו בתי מלון, בנקים או קניונים, יישארו כלי הנשק של המאבטחים בתום משמרתם בבתי העסק. בתום דיון דחוף בהשתתפות גורמי המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים וקצינים בכירים במשטרת ישראל, הנחה אהרונוביץ למצוא בשיתוף עם השלטון המקומי פתרון לאחסון כלי הנשק של מאבטחים במוסדות החינוך עד לתחילת שנת הלימודים הבאה.
ההנחיות החדשות באות על רקע הדאגה שהובעה לאחרונה בשל ריבוי מקרי הרצח שבהם נעשה שימוש ב"נשק אבטחה". הדאגה הזו התעוררה שוב בשבוע שעבר, כשבעל רצח ליד פתח-תקווה את אשתו באמצעות נשק ששימש אותו בעבודתו כמאבטח. לפי דו"ח של פרויקט "האקדח על שולחן המטבח", לפחות 30 בני אדם נרצחו בעשור האחרון באמצעות נשק מאבטחים. נכון להיום, כלי הנשק לא נאספים מהמאבטחים בתום משמרותיהם, אף שהחוק הקיים קובע שרישיון נשק שניתן למאבטח במסגרת עבודתו יוגבל לאזור העסקתו בלבד.
בדיון היום הונחו גורמי הייעוץ המשפטי לקדם מיד סיום של חקיקה להעברת האחריות על רישוי ופיקוח על חברות האבטחה ממשרד המשפטים למשרד לביטחון פנים, כפי שסוכם בעבר.
לדברי גורם בכיר במשרד לביטחון פנים, הכוונה היא לקדם בסופו של דבר חקיקה שתחייב את בתי העסק עצמם להתקין כספות שבהן יאוחסנו כלי הנשק. רעיון נוסף שנבחן הוא איסוף של כלי הנשק על-ידי חברות האבטחה ובחינה מחדש של המקומות שבהם נדרשת הימצאות כלי נשק.
"בינתיים ההנחיה החדשה תחול על כל המקומות המאובטחים שבהם ניתן לאפסן את כלי הנשק מבחינה בטיחותית", הסביר אותו גורם. "אם זה לא אפשרי, נורה לחברות האבטחה לאסוף את הנשק בעצמן. הכוונה היא לתאם את המהלך עם חברות האבטחה".
השר אהרונוביץ' אמר היום: "ביצוע ההנחיות והפיקוח הינו צורך לאומי, שמטרתו לצמצם החזקת כלי נשק שלא לצורך ובעיקר למנוע פגיעה בדחפים מפשע באמצעות כלי ירייה. חובה על כלל העוסקים במלאכה זו לשנס מותניים ולעשות ככל הניתן על מנת שהנושא ייאכף, יטופל ויקבל את תשומת הלב הנדרשת".
בקואליציית "האקדח על שולחן המטבח" בירכו על הנחיית השר לבטחון פנים. "מקרי הרצח החוזרים ונשנים בנשק אבטחה ותשומת הלב הציבורית הגוברת לנושא הביאו את השר לנקוט צעד המתבקש כל כך ולמלא את תפקידו לשמור על ביטחון כל תושבות ותושבי ישראל. ההנחיה להפקיד את כלי הנשק במקום העבודה היא הצעד הנכון, שכעת יש ליישמו בפועל, ונתמוך בכל צעד שיביא ליישום ההנחיה. אנו מקוות שהתקנות הנדרשות יקבעו במהרה ושבעקבותיהן יימשך פיקוח פעיל על יישומן, כך ששרשרת הקרבנות המיותרים תבוא אל סופה", אמרו בקואליציה.
אני מברך על ההחלטה אבל רואה לנכון להאיר את תשומת לבם של כל הגורמים המעורבים במימוש ההנחיה לכמה עקרונות חשובים:
במקביל למימוש ההנחיה על גורמי משטרת ישראל לקבוע כיצד עליהם לפקח על ביצועה בשטח. לא מדובר כאן בנושא של שגר ושכח. כדי שההנחיה תתבצע כמו שהתכוון המשורר יש לבקר את כל בתי העסק הרלוונטיים ולהגיב בקשיחות למי שלא יישם את ההנחיה ככתובה וכלשונה.
במשטרת ישראל קיימות הנחיות ברורות להפקדת נשקים בבתי עסק פרטיים – על המשטרה להעביר שוב את ההנחיה לכל המנהלים והקב"טים ולוודא הבנתה.
לפני תחילת הפקדת הנשקים על נציגי משטרת ישראל לעבור בכל בתי העסק הרלוונטיים ולבדוק שכל התנאים למימושה מתקיימים ועומדים בתו התקן המשטרתי.
הבעיה העיקרית נמצאת בחברות האבטחה, שברור שלא יקבלו את ההנחיה בברכה, כי מבחינתן מדובר בכאב ראש גדול ובהוצאות כספיות שלא נלקחו בחשבון. הרי כיום המאבטח יוצא מביתו עם הנשק והולך ישירות למקום העבודה ובסיום המשמרת חוזר לביתו מבלי לעבור דרך חברת האבטחה שמעסיקה אותו. המשמעות של ההנחיה החדשה שאותו מאבטח יצטרך להגיע תחילה למשרדי חברת האבטחה, להתחמש בנשק, להמשיך למקום העבודה, בסיום משמרת שוב לחזור למשרדי חברת האבטחה כדי להפקיד את הנשק ורק לאחר מכן ימשיך לביתו ללא הנשק.
או שחברות האבטחה יבחרו באפשרות להביא את הנשק עד למאבטח – המשמעות באפשרות זו שרכב עם נשקים ינוע בדרכים ויעצור בנקודות שונות לאורך כל שעות היום.
שתי האפשרויות הן פתרון רע שיש בו פתח לתקלות גדולות יותר ממקרי הרצח המזעזעים של התקופה האחרונה. לכן על משטרת ישראל לחפש פתרון יצירתי שייתן מענה לחברות האבטחה ויתאים לתקופת הביניים עד שכל בתי העסק יתארגנו ליכולת הפקדת נשקים בשטחם.
כדי להימנע ממצב שבו החלטה פותרת בעיה אחת אבל יוצרת אחרת על משטרת ישראל להכין תכנית מקצועית ויסודית שתגדיר תהליך ברור שניתן ליישום על ידי מנהלים, קב"טים ומאבטחים.
חבל שההחלטה החשובה הגיע אחרי עשור שבו השתמשו מאבטחים בנשק העבודה לצורך רציחת אדם אחר אבל כנראה שאף פעם לא מאוחר ולכן ההחלטה מבורכת בתקווה שתעצור את גל האירועים.