ניתוח אירוע – תקיפת שגריר ארצות הברית בדרום קוריאה

שגריר ארה"ב בסיאול הותקף בסכין ונזקק ל-80 תפרים

השגריר מארק ליפרט הותקף בצאתו מכנס בסיאול והצליח להתפנות עצמאית לבית החולים. מצבו יציב. התוקף הוא פעיל למען איחוד קוריאה, שנידון למאסר ב-2010 אחרי שתקף את השגריר היפני.

שגריר ארצות הברית בקוריאה הדרומית מארק ליפרט הותקף לפנות בוקר (חמישי) בסכין בצאתו מכנס בסיאול. הוא נחתך בפניו, והצליח להתפנות בכוחות עצמו מהמקום.התוקף זוהה בתקשורת המקומית בשם קים קי-ג'ונג, בן 55, פעיל למען איחוד קוריאה. במהלך התקיפה הוא צעק כי הוא מתנגד לתרגילי המלחמה השנתיים שמקיימות ארה"ב וקוריאה הדרומית. ב-2010 הוא נידון לשנתיים מאסר על-תנאי, אחרי שהשליך לבנת בטון על שגריר יפן בסיאול."התוקף הגיע לבוש בביגוד קוריאנ מסורתי", סיפר עד לתקרית. "הוא צעק משהו, התקדם לעבר השגריר וחתך אותו בפניו". לדבריו, "אנשים השתלטו על התוקף והצמידו אותו לקרקע והשגריר עדיין ישב בכיסאו. הוא נאבק בו מהכיסא שלו ולווה אחר כך החוצה. היה שובל של דם מאחוריו והיה לו חתך באורך של 17 סנטימטרים בלחי הימנית שלו".

ברור שמדובר באירוע חמור מאוד שמוגדר כתקרית לכל דבר. בצפייה בסרטונים שצולמו ופורסמו בתקשורת לא נראים אנשי אבטחה בסביבת השגריר, לא אמריקאים ולא קוריאנים, ולכן ניתן להבין בסבירות גבוהה שהשגריר האמריקאי לא היה מאובטח באירוע.
אירוע מסוג זה מעלה שוב את השאלה הקשה, האם אישיות בתפקיד שר או שגריר צריך להיות מאובטח בקביעות או ספורדי או בכלל לא?
מעניין לדעת האם אחרי האירוע הנ"ל, האמריקאים הציבו אבטחה לשגריר ולשגרירים אחרים שלהם ברחבי העולם ובמיוחד במדינות המוגדרות כרגישות ובעייתיות. התשובה לשאלה אינה יכולה כבר לעזור לשגריר המותקף שנחתך בפניו ובאותה מידה יכול היה גם להידקר ולהיהרג.
גם האירוע הנ"ל ממחיש עד כמה הפעולות שנעשות אחרי התקיפה אינן יכולות להשפיע על התוצאה ועד כמה פעולות מניעה כן יכולות לאתר תוקף כזה לפני שמספיק לתקוף.

לפני שנמשיך במה אפשר ללמוד מהאירוע כדאי שתצפו במספר סרטונים:

רגע ההשתלטות על התוקף אחרי שהצליח להגיע לשגריר וכפי שצולם ממכשיר פלאפון של אחד הנוכחים באולם:

מה ניתן ללמוד מהתיעוד המצולם:

השגריר השתתף באירוע שהתקיים באולם אירועים.

השגריר לא אובטח על ידי מאבטח אמריקאי.

יתכן והשגריר אובטח על ידי מאבטח מקומי אבל כנראה שלא מדובר באבטחה צמודה בתוך האולם, אחרת איך יתכן שתוקף יכול להגיע לאישיות מבלי שהמאבטח יעצור אותו? 

התוקף הגיע עד לשולחן בו ישב השגריר ואז תקף אותו בעזרת סכין – סימני הדם על השולחן מעידים שכך היה.

פעולת כוחות הביטחון נראית כמתאימה לכוח משטרה ולא לכוח אבטחת אישים ייעודי ומקצועי.

האירוע לא היה מאובטח כך שהיתה שליטה על הכניסות לאולם לאיתור חריגים – התוקף הנו דמות מוכרת למשטרה המקומית ואם היה כוח כזה הרי שהיה צריך לאתר אותו לפני הכניסה לאולם.

מסקנות מהאירוע:

למקבלי ההחלטות ישנן מספר אפשרויות שאחת מהן היא לאבטח את השרים ואישים ברמת שגריר.

השנייה תקבע ששרים ושגרירים יאובטחו על פי הערכת מצב ומודיעין.

השלישית תקבע שהאישים לא יאובטחו כלל.

האפשרות השלישית דורשת חשיבה מחוץ לקופסא על מנת לייצר פתרונות חלופיים שיתנו לאישיות או למי שבסביבתו הזדמנות לאתר ולהגיב ליריב כמו זה שתקף בסיאול:

  1. הכשרת צוות העוזרים של השר/שגריר – בדרך כלל מתלווה לשר/שגריר עוזר אחד או יותר לכל פעילות חיצונית. מכיוון שכך ניתן להעביר את צוות העוזרים הכשרה ייעודית ומקצועית שתעניק להם כלים פשוטים וברורים לאיתור אדם חריג ולמתן תגובה לחשיפתו ואפילו לעצירתו וכל זאת ללא נשק.
  2. הכשרת השר/שגריר לתגובה – ניתן להעביר את השר/שגריר הכשרה קצרה לביצוע פעולות פיזיות כנגד תוקף על מנת למנוע ממנו להצליח ולפגוע בו. אין הכוונה לקרב מגע אלה למספר פעולות יעילות להשתלטות על אדם ולא משנה מה גודלו או האם הנו משתמש באמצעי לחימה.

אכן החלטה קשה מאוד ששייכת לעולם ניהול הסיכונים בשאלה האם לאבטח שר או שגריר של מדינה.

תקיפתו של השגריר האמריקאי ממחישה שוב מה יכול לעשות תוקף בודד לאישיות שמייצג מדינה.

המסקנות שלי מהאירוע מדגישות את הצורך בחשיבה מחוץ לקופסא על מנת למצוא פתרונות יצירתיים להתמודדות מול תוקף אחד או אפילו שניים ומוכיחות 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" ואפשר לקיים גם ללא מאבטחים מקצועיים

כתוב/כתבי תגובה