ירי קטלני בבר בקליפורניה מוכיח שלא מספיק רק מאבטח אחד בכניסה

ב – 8 לנובמבר 2018 הגיע חייל מארינס לשעבר לבר ריקודים בקליפורניה וירה ב – 12 אזרחים חפים מפשע אחרי שירה והרג את המאבטח שהוצב בכניסה לבר. מדובר בחייל מארינס מיומן עם פוסט טראומה משירותו הצבאי שנראה שהצליח להפתיע את המאבטח בכניסה ולירות בו ללא קושי וללא התנגדות. לאחר שנטרל את המאבטח, לא היה מה ומי שיעמוד בדרכו וימנע ממנו לבצע את מסע ההרג המזעזע שבו נהרגו אנשים שבסך הכל רצו להנות.

זה אמנם לא האירוע הראשון שבו אזרח או מחבל חמוש נכנס למקום עם ריכוז קהל ויורה באנשים אבל אני חושב שהעובדה שהירי הראשון בוצע כדי לנטרל את המאבטח היא זו שמצריכה ניתוח וחשיבה מקצועית על מה ניתן וצריך לעשות אחרת.

האירוע חוזר ומדגיש כמה עקרונות מוכרים באבטחה:

  1. יש סיכוי טוב שמאבטח בכניסה ירתיע חלק מהיריבים מלנסות ולבצע את זממם במתקן המאובטח.
  2. בסבירות גבוהה מאוד שהמאבטח במעגל הראשון יפגוש את היריב ראשון.
  3. בסבירות גבוהה מאוד שהיריב יצליח להפתיע את המאבטח.
  4. ברוב המקרים, רמת אבטחה של מאבטח אחד לא תספיק כמענה יעיל לדפ"אות.
  5. רוב האזרחים יבחרו לברוח ולא להתנגד.

לכוחות הביטחון השונים הכי קשה להתמודד עם יריב אחד שמחליט לצאת מביתו על מנת לרצוח אנשים חפים מפשע במקום בילוי.

יריב אחד שפועל לבד ועל דעת עצמו לרוב לא יצוף במעגל המודיעין ואם לא יעשה טעויות בדרך ליעד, יתגלה בפעם הראשונה בכניסה למתקן או מיד לאחר שהתחיל בפעולת התקיפה.

מדובר בהתמודדות נגד היריב הפוטנציאלי ברמת קושי הגבוהה ביותר ועדיין חלה החובה לבצע את כל הפעולות המוכרות והאפשריות על מנת לנסות לזהות אותו כמה שיותר מוקדם ולמנוע ממנו לבצע את תכניתו הזדונית. 

אני מאמין שחייל המארינס לשעבר הגיע עד לכניסה או לאזור הכניסה לבר מבלי לחשוף את כלי הנשק שברשותו ולכן למאבטח היה קשה לזהות שמדובר במפגע. מפגע בעל מיומנות לחימה ונחישות כמו שיש לחייל מארינס, בשילוב מצב של פוסט טראומה, לא ישאיר הרבה סיכוי למאבטח שאמור למנוע ממנו להיכנס ולפעול בבר.

האירוע הנ"ל וכמותו, מעבירים מסר ברור שאבטחת מקום המאכלס מספר אנשים גדול המהווים יעד מועדף ליריב המחפש ריכוז קהל לא יכול להתחיל ולהסתיים רק בהצבת מאבטח בכניסה. כדי להעלות את רמת הביטחון במקום נדרש להפעיל מערך אבטחה שישלב אבטחה פיזית, מכשולים טקטיים, הפעלת עובדים, הנחיות לקהל והכנת המתקן למצב חירום.

מעבר לפעילות השגרתית של המקום, חלה חובה לחשוב באופן תמידי על האפשרות שיתרחש אירוע חירום ולכן על בעל המקום להשקיע משאבים ליצירת מוכנות מרבית להתמודדות עם היריב הפוטנציאלי.

הכנת המתקן:

  1. שימוש בתאורה היקפית בדגש על אזורי הכניסה והיציאה.
  2. שלטי הכוונה לקהל ליציאות החירום ולחדרי הביטחון.
  3. שלט הסבר בכניסה לפעולות במצב חירום.
  4. שמירה על צירי מילוט נקיים מהפרעות.
  5. תקינות דלתות חירום.
  6. מערכת כריזה.
  7. יכולת הזעקת כוחות חירום בלחיצה מהירה.
  8. הכשרת העובדים להתנהגות במצב חירום.
  9. יש לשאוף להמצאות לפחות 2 עובדים חמושים שאחד מהם יכול להיות מאבטח במידה וקיים במתקן.
  10. ערכת עזרה ראשונה ולפחות עובד אחד שעבר הכשרה לטיפול ראשוני.

הכניסה למבנה:

 

היריב יחפש ויאתר את הפתח שדרכו יהיה לו הכי קל להיכנס למתקן. היריב יעדיף להיכנס למתקן מפתח שנראה לו שאינו מאובטח כדי לא לעבור דרך מאבטח/ים. בחיפוש אחר פתח הכניסה המועדף עליו, היריב יתצפת על המתקן כדי להבין האם המקום מאובטח ובדרך כלל יבחן תחילה את הכניסה הראשית ולכן מה שהוא יראה בכניסה הראשית ישפיע על קבלת ההחלטות שלו האם לחפש פתח אחר או מקום אחר.

עסק כמו מועדון, חייב ליצור מצב שהכניסה הראשית אליו נראית מאובטחת וכזו שכל אדם שמגיע אליו מבין שעליו לעבור תהליך זיהוי ובדיקה. נובע מכך שהכניסה, כולל המאבטח, חייבת לייצר הרתעה כלפי חוץ כדי להצליח ולהרחיק אחוז מסוים מהריבים הפוטנציאליים ולהישאר "רק" עם היריבים האמיצים. רק חשיבה אבטחתית רחבה שתיצור מערך אבטחה הכולל מספר מעגלים ומוכנות לשעת חירום תעלה את סיכויי ההצלחה בהתמודדות אל מול היריב שיחליט לנסות להיכנס למקום למרות הכל. לצורך כך נדרש להציב בכניסה יותר ממאבטח אחד, בדומה למאבטחי מועדונים בישראל:

תכנון הכניסה למבנה צריך להיות בצורה כזו שתשלב בין הצבת מאבטח בחזית לבין הצבת מכשולים פיזיים בדרך פנימה.

דלת הכניסה למבנה יכולה להוות מכשול מעכב ואף כזה שלא יהיה ניתן לעבור אותו ללא שימוש באמצעי פריצה ולכן יש צורך להציב בפתח הכניסה ופתחי היציאה דלתות חזקות ומסיביות שככלל תהיינה סגורות ונעולות. פתיחת הדלת תתבצע אך ורק על ידי המאבטח ולא תתאפשר בלי התערבותו וזאת על מנת למנוע התפרצות או כניסה של מפגע לאחר שהצליח להתגבר על המאבטח בדיוק כפי שקרה בבר בקליפורניה.

לדעתי, הכניסה בעסקים הומי אדם ובמיוחד במועדונים ובמסעדות גדולות צריכה להיות בנויה כמו כניסה בשגרירות ולכלול 2 דלתות שיוצרות חדר ביטחון אשר מייצר תהליך כניסה הדרגתי ובשליטה מלאה או מסדרון ראשוני שינתב את הנכנסים פנימה.

מומלץ להתקין בעמדת המאבטח בכניסה אמצעי כגון לחצן מצוקה שיאפשר שליחת הודעה בשעת חירום.

על בעלי עסקים שבהם ישנו ריכוז קהל גדול יחסית להבין שעליהם לחשוב גם על הסכנות הקיימות מבחוץ להקפיד ליישם את כל נהלי האבטחה רלוונטיים אלים וליישמם אופן מלא ומקצועי כדי לעמוד באחריות כלפי הלקוחות וכדי להציב מול היריב מערך נגד יעיל. 

פרק הזמן מרגע שהיריב מתחיל לפעול ועד שכוחות הביטחון מגיעים לזירת האירוע, הינו באחריות בעלי המקום והוא שיקבע מה תהיינה התוצאות של התקיפה.

כמות הכוחות שנשלחה לבר כדי להתמודד עם התוקף מעידה עד כמה מדובר במשימה קשה ומורכבת:

לצערי הרב, כנראה שברוב המקרים, פעולות הנגד של בית העסק עצמו לא יצליחו למנוע מהיריב הנחוש לפעול אבל יתכן וכן יצליחו לשבש את מימוש תכניו המלאה ובכך למזער נזקים.

בישראל, משטרת ישראל מנחה עסקים עם ריכוזי קהל לביצוע פעולות אבטחה פיזיות וטכנולוגיות וגם אם אנחנו לא מקבלים סימן ברור שהן יעילות בטוח שהן מרחיקות יריבים מסוימים שהולכים ומחפשים יעדי תקיפה קלים יותר.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם ברמת עסק פרטי   

כתוב/כתבי תגובה