הפיגוע בשרונה – ללמוד ולהמשיך להשתפר

למען ההרוגים והפצועים בפיגוע בשרונה ולמען אזרחי מדינת ישראל שכוחות הביטחון אמונים על ביטחונם, אנחנו חייבים לבצע תהליך למידה והפקת לקחים מקצועי ולצאת ממנו הרבה יותר טובים בהתמודדות מול היריבים.
מדינת ישראל מתמודדת לאורך השנים עם פיגועים רבים במתווים ובמאפיינים משתנים, כאשר חלקם מוגדרים כמפתיעים בהתנהגות ובתעוזת המחבלים. כפי שזה נראה, הפיגוע במקס ברנר במתחם שרונה ייכנס לרשימת הפיגועים המפתיעים.
בהתבסס על פיגועים מהעבר, בישראל ובעולם, יריב שמצליח להגיע לגזרת היעד שבחר יצליח לפעול בהפתעה ולפגוע ראשון באנשים השוהים בסביבתו הקרובה עד שמישהו יבצע פעולת נגד לנטרולו.
למרות שתהליך התחקיר המקצועי עדיין לא הסתיים, וברור שבתקופה הקרובה יתווספו נתונים חדשים ונוספים על מה שכבר ידוע, ניתן להצביע על נקודות בולטות במאפייני ההתנהגות של שני המחבלים הארורים:

  1. בחירת היעד – המחבלים בחרו מתחם בילוי והנאה של אזרחים ותיירים, מקום שאנשים מגיעים אליו כדי להתנתק משגרת היומיום, בחיפוש אחר אווירה שונה, חברה, אוכל טוב וצלילים אחרים.
  2. מיקום היעד – מתחם בילוי פופולרי שצמוד לבסיס הקריה בעיר תל אביב. מדובר בשילוב "קטלני" של שלושה סמלים מרכזיים ומוכרים לרוב הציבור בישראל ולתיירים המגיעים אליה, כולל כאלה שלא מתגוררים בתל אביב.
  3. הדפ"ן – דרך פעולה נבחרת:
    יש הטוענים שיתכן שהמחבלים לקחו רעיונות מסרט פלסטיני.

    שני מבצעים ולא אחד.

    ירי בנשק חם – נשק מאולתר.

    התייחסות למראה החיצוני על מנת להראות מכובדים וחשובים.

    הסתרת כלי הנשק בתיק עד לרגע ביצוע הירי.

    ירי בתזמון משותף ובריחה.
  4. לבישת חליפות מכובדות – מראה כזה יכול דווקא לעורר תשומת לב וסקרנות מהסביבה. מדובר בסקרנות טבעית ולא מתוך חשדנות לגבי מראה מכובד של אנשי עסקים. מעניין יהיה לדעת אם מישהו מהאזרחים שהיו במסעדה הרים את ראשו מהצלחת והסתכל בסקרנות על שני המחבלים. 
  5. מסלול עד כניסה למסעדה – מסלול המחבלים מוכיח שוב שהיריב מחפש מקום שיש בו ריכוז קהל ושאינו מאובטח או שמאובטח אבל ברמה נמוכה. על פי הפרסומים, המחבלים שנתקלו במאבטחים בכניסה למתחם שוק שרונה, החליטו להסתובב ולחפש מקום אחר לבצע בו את הפיגוע הרצחני וכך הגיעו למקס ברנר.
  6. שהייה במסעדה – המחבלים הפתיעו בהתנהגותם כאשר החליטו לשבת במסעדה ואף להזמין אוכל לפני שהחליטו על רגע תחילת הירי. התנהגות זו חריגה מכיוון שברוב המקרים, המחבלים מתחילים בפעולת הפגיעה מיד עם הגעתם ליעד הסופי. שהייה של מחבלים במקום שבו הם מתכננים לבצע פיגוע, מסכנת אותם בחשיפה ובכישלון המשימה.
  7. פעולת נגד מפתיעה ומשבשת תכניות – אזרח אחד שזרק כיסא לעבר אחד המחבלים גרם לכך שהאקדח ייפול לו מהידיים או יפסיק לירות. במצב סכנה האינסטינקט הבסיסי שלנו כבני אדם הוא לברוח ולא להלחם וכך עשו רוב יושבי המסעדה חוץ מאחד שהעז לזרוק את הכיסא. בפעולה זו הוא גרם להפסקת הירי וכנראה הציל מספר אזרחים מפגיעה ואף ממוות. הוא עצמו נפגע מהירי ואף יתכן שהציל את עצמו ממוות. עד כמה שקשה לשפוט אדם במצב סכנה, לפעמים דווקא פעולת נגד היא זו שתשבש ליריב את התכנית ותמנע ממנו להשלימה כמתוכנן.
  8. אינסטינקט ההישרדות של המחבל – אני מעריך ששני המחבלים תארו לעצמם שזמן מסוים מרגע תחילת הירי שלהם, יהיה מי שיגיב ויירה בהם עד נטרול שמשמעו פציעה ואף מוות. סביר להניח שהם לקחו בחשבון שהם ימותו. כשהתגובה כנראה אחרה להגיע, והם כבר לא ירו מהנשקים המאולתרים, בחרו השניים להחיל לברוח מהמסעדה. במהלך הבריחה אחד המחבלים נורה ונפצע על ידי מאבטח של מתקן רשות השידור והשני נכנס ברשות לדירה של הבת של אסף חפץ שבעלה הוא שוטר שרגע אחרי שווידא שההורים של אשתו, היא עצמה וה"אזרח" התמים נכנסו לדירה, רץ במהירות לסייע בזירת הפיגוע. במצב הזה, למחבל היו שתי אפשרויות – האחת לנסות ולפגוע בשלושת האזרחים שנמצאים איתו בדירה ושוב להסתכן בכך שגם הוא ייפגע או ימות והשנייה פשוט להראות אזרח תמים שנמצא במצב הלם. הסוף ידוע, המחבל בחר באפשרות השנייה כדי לנסות ולהישאר בחיים. המשמעות היא שבתהליך הבריחה שלו, כנראה שאינסטינקט ההישרדות גבר על הרצון להמשיך בתכנית ולרצוח אזרחים חפים מפשע.

המחבלים פעלו באזור שבו עובדים מספר מערכי אבטחה שונים ששוב, על פי הפרסומים, חלקם ראו את המחבלים ואף תשאלו אותם לפני תחילת הירי וחלקם הגיבו בירי עד נטרול במהלך בריחת המחבלים מהמסעדה. בסופו של האירוע, ידוע שמאבטח של רשות השידור ירה באחד המחבלים ונטרל אותו והשוטר שהכניס את המחבל לביתו, חזר עם אקדח שלוף והשתלט עליו כולל שימוש באזיקים.
על פי הדיווחים ותחקירים שהתפרסמו אחרי הפיגוע, התברר:

  1. המחבלים רצו להיכנס למתחם שוק שרונה שמאובטח על ידי מאבטחים בכניסות – נקודה מעניינת בהתייחס לכך שבדרך כלל היריב מחפש להיכנס למקום שאין בו אבטחה ולא בוחר להתחכך עם מאבטחים ולהסתכן בחשיפה.
  2. מאבטחי רשות השידור, שהגיבו והגיעו ראשונים לאזור הפיגוע פעלו ברמת קושי גבוהה יחסית ועדיין אחד מהם הצליח לזהות את אחד המחבלים ולנטרל אותו בירי. מאבטחים אלו הגיבו בתחילה על בסיס שמיעת יריות ומבלי לראות את תחילתו של הפיגוע ובטח שלא ראו את המחבלים. המשמעות, שצמצמו בריצה לגזרת הפיגוע, הצליחו להבין שמדובר בפיגוע, זיהו את אחד המחבלים והגיבו בירי. 

מעניין יהיה לדעת, אילו מאבטחים שעובדים בגזרת מתחם שרונה הגיבו ורצו לאזור הפיגוע והאם שלפו את הנשק מיד בתחילת ריצת התגבור או רק בהגיעם לגזרת הפיגוע והאם חבשו את כובע הזיהוי שנמצא ברשותם?
השאלה הזו מעבירה אותי להפקת הלקחים לצורך בדיקה יסודית האם אפשר עוד להשתפר ביכולת ההתמודדות מול מחבלים מהסוג הזה.
הפיגוע בשרונה, מזכיר לכוחות הביטחון מספר נושאים:

  1. שהיריב לומד, משתפר ומפתיע. היריב בוחר את האמצעי לפגיעה, את היעד ואת הזמן. 
  2. שבחלק מהמכרים, היריב מצליח לעבור את כל מעגלי האבטחה כולל את המודיעיני עד לרגע תחילת ביצוע הפיגוע בפועל שמסמן עבורו את הספירה לאחור עד שהמאבטחים או האזרחים שבקרבתו יזהו אותו ויגיבו בפעולת נגד.
  3. שמאבטח בכניסה למתקן יכול להרתיע את היריב רק על סמך הנראות שלו ו/או בשילוב תשאול בסיסי.
  4. שיכולת תגובה מהירה של מעגל אחרון יכולה להביא לסיום פיגוע ולהציל חיים של אזרחים.
  5. את החשיבות בתיאום ושת"פ בין מערכי אבטחה שונים באותה גזרה.
  6. את החשיבות בסימני זיהוי כגון כובע זיהוי וסימנים על הנשק.

מה עוד אפשר לעשות?
כדי להצליח ולמצוא דרכים נוספות לשיפור, עלינו קודם כל להאמין בהנחות העבודה שהפיגועים במדינת ישראל ימשיכו עוד זמן רב, שהיריבים לומדים ומשתפרים כל הזמן ושכל מעגלי הביטחון המצוינים הפועלים בישראל לא יכולים למנוע את כל הפיגועים ועדיין בחלק מהמקרים שבהם היריב הצליח להגיע ליעד יש סיכוי לגרום לו להרתעה בנראות ובפעולות פשוטות.
הנחת עבודה נוספת היא שישנם מקומות ומתחמים שתמיד יהיו בעיני היריב יותר אטרקטיביים לביצוע פיגוע וגם בעיני המדינה שמבינה שההשלכות וההשפעה במקומות אלו גדולות יותר ממקומות אחרים.
הנחות עבודה אלו, הן הבסיס המוצק לכך שאסור לנו להפסיק לחשוב איך אפשר להיות טובים ומיומנים יותר אל מול היריבים.
אפשר להחזיר את המאבטחים לכניסה לעסקים עם ריכוזי קהל כגון בנקים, מסעדות, מועדונים, בתי מלון וכו'.

אבטחה מרחבית משותפת:
ובמקום זה, אפשר אולי להתחיל לחשוב על התייחסות לאזורי בילוי כמו שרונה או לאזורים רגישים כמו קרית הממשלה בירושלים, כאזורים מאובטחים בשיטת המעגלים ובריכוז מאמץ משותף של כלל כוחות הביטחון הקיימים.
מתחם שרונה מרכז מקומות בילוי רבים הפרוסים על "בלוק" אחד שמסביבו ממוקמים מתקנים שונים שמאובטחים על ידי מערכי אבטחה ייעודיים כגון בניין קרית הממשלה, מתקן הקריה, משרדי ממשלה – הבט"פ, רשות השידור ועוד.
יש לבצע ניתוח שטח מקצועי אשר יסמן את כלל דרכי הגישה האפשריים למתחם, ברגל וברכב.
יש לדרג את כלל המקומות המצויים במתחם לפי רגישות שתקבע על בסיס ייעוד המקום וריכוז הקהל שבתוכו.
יש לקחת בחשבון את כלל כוחות הביטחון הקיימים במתחם ובגזרתו, את יחידות הסדר והביטחון של העיר ואת כוחות המשטרה כולל מתנדבים.
יש לבצע ניתוח בראיית התוקף מבחינת יכולות הגעה וריכוזי קהל.
על בסיס כלל הנתונים האלה, ניתן יהיה לבנות תכנית אבטחה לכלל המתחם, בשיתוף כלל כוחות הביטחון ובעזרתה ליצור מעגלי אבטחה שיצליחו להקשות ואף להרתיע את היריב מלהיכנס אליו.
עכשיו, יהיו כאלה שיגידו שהיריב ילך למקום אחר וימצא בו במי לפגוע אז מה זה אומר שנסגור את כל העיר?
התשובה היא לא. אין הכוונה לסגור את כל העיר וגם אין הכוונה ליצור מעגלי אבטחה שישבשו לאזרחים ולתיירים את הרצון לצאת ולבלות.
בדרך של שיתוף פעולה, ניצול הכח הקיים יהיה יעיל יותר כך שבמסלולי ההגעה האפשריים של היריב למתחם הוא יפגוש כוחות ביטחון שיאלצו אותו להתמודד מולם במעגל אבטחה ראשון שיהיה בהיקף המתחם ולא רק בכניסות לבניינים ולעסקים.
אפשרות לדוגמא:
הכוכבים הכחולים מסמנים את כוחות הביטחון שיוצרים את המעגל הראשון הייעודי למתחם.
הפריסה תהיה על בסיס תכנית אבטחה שיוצרת שת"פ בין כלל הכוחות הקיימים בגזרה.
כל כוח יידרש לספק עמדה אחת או יותר, כולל יחידת הסדר וביטחון של העיר וכולל כוח משטרה כך שהנטל יתחלק בצורה שניתן ליישם את התכנית.
כמובן, שיהיה קב"ט שינהל את כלל הכוחות החיצוניים כמערך אבטחה אחד שיידע לעבוד בשת"פ עם מערכי האבטחה בכל מתקן ומתקן.
הערה: פריסת הכוחות בשטח היא רק לצורך המחשה ולא בוצעה על בסיס תכנון יסודי ומקצועי.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך חיפוש אחר דרכים חדשות להתמודדות מול היריב המשתפר

כתוב/כתבי תגובה