ההתנקשות בראש ממשלת ספרד לואיס קאררו בלאנקו 1973

ב – 20 בדצמבר 1973 הצליח צוות מהמחתרת הבאסקית להתנקש בחייו של ראש ממשלת ספרד לואיס קאררו בלאנקו. דרך הפעולה שנבחרה על ידי צוות המחתרת, מטען חבלה רב עוצמה שהוטמן מתחת לכביש, הוגדרה אז ולדעתי תוגדר כך גם היום כפורצת גבולות ונועזת ביכולות היריב הארגוני.
לואיס קאררו בלאנקו נחשב לנאמנו של נשיא ספרד דאז פרנסיסקו פרנקו שלאורך השנים מינה אותו לתפקידים בכירים ואף העניק לו בשנת 1966 תואר אדמירל. בשנים 1967-1973 כיהן לואיס קאררו בתפקיד סגן הנשיא וסומן כמחליפו הטבעי של פרנסיסקו פרנקו כנשיא ספרד. בשנת 1973 תפקיד סגן הנשיא בוטל ובעקבות כך לואיס קאררו מונה לראש הממשלה של הנשיא פרנקו. לואיס קאררו נודע בדעותיו הימניות הקיצוניות והפרו מלוכניות ולכן הבאסקים ראו בו כיורש שימשיך את פעולותיו של פרנקו נגד הבאסקים ועצמאותם.
רגע לפני שלואיס קאררו תופס את מקומו של הנשיא, החליטה המחתרת הבאסקית שהדרך הטובה ביותר למנוע זאת היא התנקשות בחייו של ראש הממשלה והנשיא המיועד. קבוצה של לאומנים באסקים השייכים לארגון אט"א (ETA) לקחו על עצמם את המשימה וכשלב ראשון החליטו לקרוא לפעולה "מבצע אוגרו". בשלב איסוף המודיעין, הם גילו שראש הממשלה מגיע בתדירות גבוהה לתפילות בכנסיית סן פרנסיסקו דה בורחה בת החמש קומות והבינו שמדובר בפעילות מדפסית שניתן לתכנן בה את ההתנקשות. 
תצלום אוויר שמראה את מיקום הכנסייה:

לאחר שהחליטו לבצע את ההתנקשות בראש הממשלה במהלך ביקורו בכנסייה, העלו המתנקשים דרכי פעולה אפשריות כדי להצליח במשימה החשובה והקריטית מבחינתם. המתנקשים חשבו על ירי מטווח קרוב, ירי מטווח בינוני, צליפה מרחוק, מטען חבלה בנקודת העצירה ועוד, ולבסוף הגיעו למסקנה שבעקבות רמת האבטחה של ראש הממשלה, הסיכוי להצליח בדרכים אלו יהיה נמוך. כדי להצליח במשימה נדרשו המתנקשים לחשוב מחוץ לקופסא וכך עשו – דרך הפעולה שנבחרה היתה הטמנת מטען חבלה רב עוצמה מתחת לכביש בציר הקבוע בו נוסע ראש הממשלה בהגעה ובעזיבת הכנסייה. 
תכנית הפעולה כפי שבוצעה על ידי המתנקשים:
המתנקשים איתרו דירת מרתף לשכירות בבניין הממוקם בבלוק של הכנסייה ובקו אחד עם החזית שלה. המתנקשים שכרו את הדירה לאחר שסיפרו למשכיר שהם סטודנטים לפיסול ואכן הביאו לדירה פסלים כדי לממש את סיפור הכיסוי. במהלך חמישה חודשים, המתנקשים חפרו מנהרה מתחת לציר ההכרחי מדירת המרתף ועד לחזית הכנסייה תוך שהם מצליחים להסתיר את מעשיהם מבעל הדירה, מהשכנים ומהסביבה בצורה מושלמת. לאחר שחפירת המנהרה הושלמה, המתנקשים החלו להכניס לדירה וממנה למנהרה מטען חבלה רב עוצמה במשקל 80 קילו שנגנב ממחסום משטרתי.
סרטון המתאר את פעולות חוליית המתנקשים:

יום ההתנקשות ב – 20 בדצמבר 1973:
המתנקשים חימשו את מטען החבלה ווידאו שהוא מוכן להפעלה. 3 מחברי הקבוצה התחפשו לחשמלאים שמבצעים עבודה ברחוב של הכנסייה כך שאף אחד מהאזרחים וממאבטחי ראש הממשלה לא החשיד אותם. 3 ה"חשמלאים" התמקמו כך שיכלו לראות בבירור את רכב ראש הממשלה מגיע בציר הקבוע לכנסייה. בשעה 09:36, זיהה התצפיתן של המתנקשים את רכב הדודג' דרט של ראש הממשלה נוסע לכיוון הכנסייה ומתקרב לנקודה בכביש שבה הוא נמצא מעל מיקום מטען החבלה. בתזמון מדויק, התצפיתן מסמן לחברו לקבוצה להפעיל את המטען רב העוצמה וזה נענה לפקודה מיד ושניה לאחר מכן נשמע ברחוב ובשכונה פיצוץ עז. כתוצאה מהפיצוץ, רכב ראש הממשלה לואיס קאררו בלאנקו עף באוויר לגובה של 20 מטר, מעל חמשת קומות הכנסייה וצנח לתוך חצר הכנסייה.
הצגת רגע הפיצוץ מתוך סרט שיצא לאקרנים בשנת 1979:

באופן מפתיע, לואיס קאררו בלאנקו שרד את הפיצוץ, פונה לבית החולים לטיפול רפואי ונפטר בשעה 10:15. שומר ראשו הצמוד ונהגו נפטרו זמן קצר אחריו. המתנקשים ה"חשמלאים", צעקו לעוברים ושבים שהיה פיצוץ גז ומיד ברחו מזירת האירוע. המחתרת הבאסקית, ארגון אט"א (ETA), לקחו אחריות ב – 22 בינואר 1974.
סרטון אותנטי המתעד את הגעת כוחות החילוץ לזירת האירוע:

תמונות מזירת האירוע:

כיצד ניתן להתמודד מול דרך פעולה כזו של היריב?:
על כל מערך אבטחת אישים לנסות ולצמצמם עד כמה שניתן פעילויות שחוזרות על עצמן בתדירות גבוהה ובהמשך לכך יש לסמן כל מתקן וכל פעילות קבועים בפעילות האישיות המאובטח.
במתקן קבע ובפעילות המוגדרת כמדפס, יש צורך בהקמת מעגל מודיעיני מקצועי ויעיל שידע לזהות שינויים בסביבת האיום כגון השכרת דירה לסטודנטים חדשים. בהמשך לזיהוי שינוי על ידי המודיעין תתבצע בדיקה פיזית של "הדיירים" החדשים.
בכל הגעה או עזיבת מתקן קבע או פעילות מדפס, על מערך האבטחה לבצע פעולות מקצועיות לאיתור חריגים בגזרת האיום ולבדוק כל מי שמוגדר כחדש ולא מוכר בגזרה כגון חשמלאים שעובדים ברחוב ובנוסף לבצע שבירת שגרה והטעיה בצירי ההגעה והעזיבה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך הקפדה על ביצוע כל פעולות החובה.

כתוב/כתבי תגובה