אירוע חירום – מוכנות, תגובה וחזרה לשגרה

נובמבר 2016 העמיד שוב את גופי הביטחון, משרדי הממשלה, העיריות והאזרחים במבחן המוכנות ויכולת ההתמודדות עם אירוע חירום רחב היקף. למה שוב? מפני שאירועי חירום מתרחשים בתדירות ובהיקפים משתנים וכידוע לפני 6 שנים התרחשה שריפת ענק בכרמל שבסיומה הוגדרה כאסון הכרמל.
למי שמתעניין בשאלה אם כלל הכוחות והגופים בישראל באמת מוכנים לתת מענה לאירוע חירום. אירוע השריפות שפקד אותנו בחודש נובמבר, נותן את התשובה שלצערי הרב הינה "עדין לא", למרות שהיינו מצפים שתהיה "בהחלט כן" במיוחד בגלל שכבר עברנו לא מזמן אירוע שריפה רחב היקף שכלל הרוגים ופצועים רבים.
בכנות ובפשטות, הייתי מצפה מכל הגופים בישראל, ובמיוחד מאלה שתפקידם לתת מענה בשעת חירום, ויותר מכך מאלה שהשתתפו וחוו את אסון הכרמל, לנצל כל יום מרגע סיום האירוע ללמידת דו"ח הביקורת ורשימת הלקחים שבתוכו ולהשקעה רציפה עד ליישומם המלא.
יישום הלקחים מאירוע שהתרחש אמור להתבצע בכל ארגון חזק ובריא ששם לעצמו מטרה להגיע לאירוע הבא מוכן יותר.
אירוע מתרחש כתוצאה מכך שלא מצליחים למנוע את תחילתו. כישלון בשלב המניעה, שולח את הכוח המגיב לפעול במספר שלבים:

  1. תחילת האירוע.
  2. זיהוי וסיווג האירוע.
  3. תגובה/מתן מענה לאירוע.
  4. ביצוע פעולות עד לחזרה לשגרה.
  5. תהליך מסודר של הפקת לקחים ויישומם.

לגורם האנושי יש את התפקיד החשוב ביותר בתהליך מפני שהוא זה שמוציא אותו לפועל. אלה הם אותם אנשים שעובדים בתפקידים שונים ובגופים שונים. מדובר בשילוב של עובדים בתפקידים מבצעיים עם עובדים בתפקידי מטה/משרד, כשכל אחד מהם אמור לבצע את תפקידו במקצועיות מרבית.
כאזרחים, יכולנו לראות את לוחמי האש והשוטרים עובדים סביב השעון כמעט ללא מנוחה, נותנים את כל מה שיש להם כדי להילחם בלהבות הקטלניות, חוקרים חשודים בהצתות, מונעים גניבות מבתים נטושים, חושבים על להציל אזרחים אחרים, להציל רכוש וכששואלים אותם הם מדברים בגאווה גדולה על התפקיד ועל נתינה אין סופית.
נכון שזה מאוד מעודד שהגורם האנושי בישראל עדיין נותן את כל מה שיש לו אבל זה לא מספיק כדי שיצליחו לתת מענה יעיל ומקצועי לאירוע עצמו.
המוכנות לחירום מתחילה הרבה לפני שהאירוע עצמו מתחיל ומטרתה היא בכלל לנסות ולמנוע אותו. מניעה היא סך כל הפעולות שנבצע כדי שהאירוע לא יתחיל ולכן את רוב הזמן שלנו בשלב השגרה נשקיע רק במטרה זו.
המוכנות בשגרה אמורה להכין אותנו גם לרמת התגובה שנצליח לתת כשהאירוע כבר התחיל. למרות שבחלק מהמקרים כבר יהיה נזק מסוים לנפש ולרכוש חשוב שהתגובה תהיה נכונה, נחושה ויעילה כדי שתוכל למזער נזקים ולעצור את האירוע.
המשמעות מהמוכנות בשגרה ומרמת התגובה בהתרחשות אירוע חירום הינה השילוב בין הגורם האנושי לכלל הכלים והאמצעים שנתנו לו למימוש תפקידו ואחריותו המקצועית.
בהתייחס לכבאות באירוע, לצערי הרב גם אחרי האירוע הנוכחי, לא ניתן לקבוע שהארגון הגיע לרמת מוכנות מבצעית שתוכל לתת מענה מהיר ויעיל לכלל תרחישי האיום שבתחום אחריותו. כן ניתן לקבוע, שבאירוע הנוכחי ההישג הגדול והחשוב ביותר שלא היו אבדות בנפש, יתכן שעובדה זו מעידה שכן נעשתה התקדמות מסוימת ברמת המוכנות.
לוחם האש, הנחוש ביותר שקיים, לא יכול להצליח לתת מענה יעיל ומקצועי אם תחנת הכיבוי שלו נמצאת במרחק תגובה ארוך מידי ממקום האירוע או שהציוד שעומד לרשותו אינו מתקדם מספיק. הארגון עצמו, לא יכול להתמודד עם אירוע רחב היקף אם פריסת תחנות הכיבוי הארצית אינה מתאימה לגודל השטח ולגודל האוכלוסייה ואם אין מספיק כבאיות כיבוי וצוותי לוחמי אש. 
הנחת העבודה תהיה שלא ניתן להגיע לרמת מוכנות כזו שתצליח לתת מענה לכל אירוע ובמיוחד לאירועים רחבי היקף וברור שיהיה צורך לקבל סיוע ממדינות אחרות ועדיין במוכנות לחירום בשלב השגרה חשוב להעריך את כלל אפשרויות האיום ולהחליט על רמת המענה המקומי ועל רמת הסיוע שתידרש בתרחישי הקיצון.
עושה רושם שגם בנושא קבלת סיוע ממדינות אחרות אנחנו נמצאים במגמת שיפור ביחס לאירועים קודמים.
הערכה גדולה לכלל כוחות הביטחון שבסופו של דבר הצליחו להשתלט על כל השריפות תוך פינוי האזרחים מישובים ושכונות שהיו בסכנה.
העניין הוא, שאירוע חירום לא מסתיים בנקודה זו למרות שבתחושה נראית כנקודת השיא שלו. האירוע ממשיך לשלב האחרון שלו, שלב החזרה לשגרה. מדובר בשלב לא פחות חשוב מפני שמעורבים בו אזרחים רבים שנפגעו ברמות שונות כולל כאלה שנשארו בלי כלום ולכן ישנה חשיבות רבה לכך שרמת המענה תמשיך להיות נחושה ויעילה.
בשלב הזה נכנסים לפעולה אותם עובדים בתפקידי מטה/משרד ולכן גם הם חייבים להיות מוכנים לכלל תרחישי האיום בגזרת אחריותם המקצועית. עיריות חייבות להיות מוכנות לתגבור מוקדי החירום שלהן, משרדים במס רכוש חייבים להיות בעלי יכולת טיפול במספר גדול של אזרחים בזמן קצר, חברות ביטוח חייבות לתת למבוטחים שלהן את כל מה שמגיע להם במסגרת פוליסות הביטוח ועוד.
השלב של החזרה לשגרה מאוד משמעותי לאזרח, זה השלב שבו האזרח מצפה לקבל בחזרה את מה שמגיע לו מכלל הגופים שייעודם וקיומם מתן שירות לאזרחים.
על פי האירוע הנוכחי, המוכנות לחירום לשלב החזרה לשגרה מעידה שהגופים הרלוונטיים לא מוכנים כלל ואינם מסוגלים להעניק טיפול יעיל ומקצועי כפי שנדרש מהם. מי שמשלם את המחיר לחוסר המוכנות הזו הוא האזרח הקטן.
מספיק לשמוע שישנם אזרחים מאסון הכרמל שהטיפול בעניינם עדיין לא הסתיים, כדי להבין שישנה עוד הרבה עבודה לעשות כדי להיות באמת מוכנים לאירוע הבא שיגיע.
כולי תקווה, שאחרי האירוע הנוכחי, נצליח לבצע הפקת לקחים וליישם אותם ברמה טובה יותר מאשר מה שבוצע מאז סיום אסון הכרמל ועד היום.

הפעם, זכרו שלא רק אבטחה צריך לקיים אלה גם הבטחה ובמיוחד שהיא ניתנת לאזרחים

כתוב/כתבי תגובה