אבטחת מתקן – רכב התפרץ למחנה נבטים

כמי שמשרת במילואים במדור האבטחה באגף המבצעים שעסוק 24/7 בביצוע פעולות רבות ומגוונות למטרת שיפור רמת הגנת המחנות בצה"ל, אני וחבריי המקצועיים במדור בוחנים ביסודיות כל אירוע חריג שמתרחש במחנות, כולל את אירוע פריצת הרכב שהתרחש אתמול (יום שני 8.2.2021) במחנה חיל האוויר בנבטים שבדרום. כל אירוע גורם לנו להרגיש חצויים בתחושות, כי מצד אחד אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ויודעים שצמרת צה"ל מקבלת כבר החלטות חשובות לשיפור נושא הגנת המחנה ומצד שני כמעט כל יום מתרחש אירוע חריג במחנה שתוצאותיו מציגות תמונת מצב עגומה. תדירות התרחשות אירועים חריגים במחנות צה"ל יגרמו ובצדק לכל בר דעת לחשוב שבכל מה שקשור לתחום הגנת המחנות, צה"ל נמצא במצב של חוסר אונים עד כדי פשיטת רגל כללית. 
אירוע פריצת הרכב למחנה נבטים מאיר בצורה ברורה על עקרונות אבטחת מתקן הנדרשים למימוש כדי לנסות ולהתמודד מול האיומים והמקרים שיכולים להתרחש בתמימות או שבמתכוון.
הערה: הכתבה אינה תחקיר אירוע וכל מטרתה לקחת את האירוע בנבטים כדוגמא לעקרונות לאבטחת מתקן.
פרטי האירוע כפי שתוארו בכתבה שפורסמה בערוץ כאן 11:

תיעוד הרכב המתפרץ ממצלמות האבטחה:

תיעוד הרכב המתפרץ ממצלמת הרכב:

רמת מוכנות לשעת חירום
מי כמונו מאמינים באמונה שלמה ש"אבטחה צריך לקיים" על ידי אנשי מקצוע 24/7, 365 ימים בשנה וזאת על מנת להגיע לרמת מוכנות בעלת סיכוי גבוה להצלחה בהתמודדות מול תקיפה של יריב או בהתרחשות אירוע כמו שריפה, הצפה וכו'. מערך אבטחה במתקן חייב להיות מוכן להתרחשות אירוע חירום בכל רגע נתון במהלך המשמרת ולכן כל בעלי התפקידים בכל העמדות נדרשים להיות בעלי הכשרה מקצועית, לשלוט בתכנית האבטחה, במאפייני כל עמדה, בתרחישי האיום ובמקרים קיצוניים, בסמכויות והכי חשוב בעלי מיומנות ויכולת למתן תגובה נכונה ומתאימה בכל זמן נתון.
רמת המוכנות במתקן חייבת להתבסס על הנחת העבודה שהיריב יצליח לעבור את קו הגדר ההיקפית ויצליח להיכנס פנימה לצורך ביצוע פעולת התקיפה ולכן על כל מעגלי האבטחה לדעת להגיב בזמן המתאים לזמן שייקח ליריב להגיע ליעדי ההגנה שהוגדרו. אם תגובת מערך האבטחה תהיה איטית ביחס להתקדמות היריב אזי היא תהפוך ללא רלוונטית ותאפשר לו לממש את תכניתו הזדונית ו/או לברוח בדיוק כפי שעשה האזרח שהתפרץ אתמול למחנה נבטים שהצליח (לפי הפרסומים) לרוץ קילומטר מנקודת עצירת הרכב ועד לגדר ההיקפית של המחנה.

מכלול הכניסה:
הנהג שברח מהמשטרה ומצא את עצמו בציר המוביל ישירות לכניסה למחנה, כנראה ללא חלופות חוץ מאשר לדהור בנסיעה מהירה דרך ציר היציאה, מוכיח עד כמה ההגדרה של מכלול הכניסה כאזור מרכזי ורגיש במחנה בכלל ובקו הגדר ההיקפית בפרט נכונה ומדויקת. מכלול הכניסה מהווה את הפתח לכניסה ויציאת הולכי רגל ורכבים במהלך היממה ולכן מוגדר אצל היריב כאזור הכרחי ללמידה בשלב איסוף המודיעין כחלק מתהליך בחירת הדפ"ן. לא פעם בחר היריב לתקוף את מכלול הכניסה למתקן בלבד תוך שהוא מוותר על כניסה לצורך תקיפה בתוכו רק בגלל האמונה שפגיעה בכניסה נחשבת לאיכותית ובעלת ערך. אבטחת מכלול הכניסה משלבת בין תכנון הנדסי, אמצעים נגד פריצת הולך רגל או רכב, אמצעים טכנולוגיים לאיתור, מעקב ותיעוד וכוח אדם מקצועי ומיומן. מערך האבטחה במכלול הכניסה חייב להצליח למנוע ולסכל כל ניסיון כניסה בלתי מורשית דרכו, ברגל או ברכב. עיקרי המענה כנגד רכב מתפרץ הינם אמצעים למניעת מעבר רכב בגודל שנקבע באיום הייחוס ועמדת עומק המאוישת במאבטח/חייל לוחם בעל יכולת תגובה מהירה בירי.
אירוע פריצת הרכב לנמל אשדוד שהתרחש לפני מעל שנה, מלמד על חשיבותה של עמדת העומק – על פרטי האירוע ניתן לקרוא בכתבה הבאה:  https://katzr.net/09c149

אמצעים פיזיים וטכנולוגיים
מעגל האמצעים הטכנולוגיים במכלול אבטחת המתקן הפך כבר מזמן לבעל ערך מוסף בבחירת המענה כנגד האיומים וככזה שלא כדאי ולא ניתן לוותר עליו. שלב בחירת האמצעים הטכנולוגיים הנכונים הינו חשוב וקריטי וחייב להתבצע על ידי אנשי מקצוע ייעודיים לתחום. עובדתית, לא מעט מערכי אבטחה, שהותקנו בהם האמצעים הטכנולוגיים המתאימים, נכשלים בשלב הבא שכולל את איכות התחזוקה ואיכות השימוש בשגרה ובחירום. לצורך העניין, שער שמיועד למניעת רכב מתפרץ שנשאר פתוח כי לא מקפידים לסגור אותו או כי אינו תקין, מייצר פער במענה האבטחתי במכלול הכניסה ובמתקן כולו. לכל אמצעי טכנולוגי ישנה מטרה שלשמה הותקן במכלול הכניסה ולכן חייב שיתאים בצורה מדויקת לאיום הייחוס שנקבע למתקן. אם נקבע באיום הייחוס שיש צורך למנוע ממשאית במשקל מסוים מלהצליח להתפרץ פנימה, אז כמובן שיש צורך להציב שער שיכול לתת את המענה המתאים לכך. בהתייחס לאירוע בנבטים, הדוקרנים שמיועדים לגרום לצמיגים להתפוצץ כדי שיהיה לנהג קשה להמשיך בנסיעה, כנראה שעשו את העבודה.
בהקשר לאמצעים הטכנולוגיים חשוב להגדיר וליישם את העקרונות הבאים:
נושא האמצעים הטכנולוגים ומיגון פיזי חייב להיבחן בשלבי ההזמנה בתצורה של דרישה מבצעית (דמ"צ) ודרישה טכנית רק לאחר ביצוע למידת הדפ"אות הנגזרות מכל תרחיש ותרחיש ולכל מעגל אבטחה בנפרד.
הדרישה תדע לתת מענה לדפ"אות הרלוונטיות שיעלו מכל תרחיש ובנוסף תיתן מענה גם לפערי היכולות של הגורם האנושי המפעיל את המענה (המיגון/הטכנולוגיה).
בנוסף, במסמך הדרישה לקבלן האחזקה יש צורך להגדיר מנגנון טיפול תקלות מהיר ביחס ישיר לרמת הפגיעה ברצף האבטחה של המחנה אם לא יתוקן תוך זמן קצר.
בתוכנית האבטחה יש להגדיר מנגנון חלופות מידי שנותן מענה מהיר וזמני על מנת למנוע ולסכל תרחיש ברמה מספקת עד השלמת הטיפול בתקלה.
בכל סעיף הגדרה של אמצעי מיגון או טכנולוגיות אבטחה יש לפרט את סוג המענה שהם מכסים (לצורך מה הציבו אותם באותו מקום) ולציין את תצורת ההפעלה שלו ואופן בדיקת התקינות שלו ע"י הגורם האנושי.

איכות התגובה
בהמשך לחשיבות רמת המוכנות של כל מערך האבטחה במתקן, יש צורך לפעול לשיפור תמידי של איכות התגובה אל מול מאפייני האירוע. בהתבסס על העובדה שהפריצה למחנה נבטים התבצעה על ידי אדם אחד שנהג ברכב פרטי אחד, אני חושב שמאפייני ועוצמת התגובה של מערך האבטחה בשילוב כוחות ויכולות של גופי ביטחון נוספים, לא רק שלא צריכה להרשים אף אחד אלה לדעתי מעידה עד כמה איכות התגובה האמיתית ברמה נמוכה מאוד. כדי להבין מה עשה נהג הרכב מרגע שהחליט לנטוש אותו, לאן הוא רץ והאם הוא עדיין במחנה או שיצא ממנו, לא צריך היה להשתמש במסוקים, לא ביחידות מיוחדות ולא באמצעים מיוחדים. כל מה שהיה צריך לעשות זה לתגבר את האבטחה ביעדי ההגנה ובמקביל לשלוח גשש (לדעתי קיים במחנות חיל האוויר) כדי שיזהה במהירות את ציר הריצה של הנהג לעבר הגדר ההיקפית ואת הסימנים שמעידים על העובדה שטיפס על הגדר, עבר אותה וקפץ לצד השני. אני מעריך שגשש מקצועי היה יודע תוך זמן קצר יחסית לתת למפקדים את הנתון שאותו אדם שהתפרץ עם הרכב ונטש אותו כבר לא נמצא בתוך המחנה לכן אינו מהווה סכנה וניתן לחזור לשגרה. מערך אבטחה שנדרש לבצע פעולות איתור אדם אחד במשך מספר שעות הינו מערך אבטחה בעל רמת מוכנות נמוכה מאוד לתגובה באירוע חירום.

רכב מתפרץ למתקן דרך מכלול הכניסה
דפ"א של רכב מתפרץ דרך מכלול הכניסה מוגדרת כשכיחה בעולם אבטחת המתקנים ולכן נמצאת בחלק העליון של רשימת הדפ"אות. מדובר באירוע שמצד אחד קל לזיהוי ולסיווג כרכב מתפרץ אבל קשה לזיהוי המניע של נהג הרכב. למעשה ברור שהמאבטח המוצב בשער, ובמיוחד המאבטח שמאייש את עמדת העומק, אינו יכול לדעת בזמן אמת מה המניע של נהג הרכב, פח"עי או פלילי, ולכן אין הדבר נדרש ממנו. מצופה ממאבטח/חייל שבאירוע רכב מתפרץ יפעל בהתאם לסמכות ולאמצעים העומדים לרשותו במחשבה שמדובר באירוע פח"ע, בדיוק כפי שפעל המאבטח בנמל אשדוד ולמרות התוצאות הטרגיות שהתבררו בדיעבד.

לסיכום
מצופה ממערך אבטחה במחנה של חיל האוויר שיצליח להתמודד עם אירוע רכב מתפרץ ברמה טובה הרבה יותר מכפי זו שהוצגה בפועל. מצופה שאיכות התגובה בהתאם למאפייני האירוע תהיה גבוהה יותר. מערך האבטחה במחנה נבטים אינו הראשון ואינו האחרון שלומד על הפערים המקצועיים הקיימים בו דרך התרחשות אירוע אמת ולכן על שדרת הפיקוד לברך על כך שמדובר על אירוע פלילי ולא פח"עי ולמהר לבצע פעולות לשיפור מידי כדי להיות טובים יותר.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" כל הזמן!!!

היחידה לאבטחת אישים בשב"כ (730) לא יכולה להיות הכי טובה בעולם

היחידה הכי טובה בעולם עם המאבטחים הכי מבוקשים בעולם, כך נפתחה הכתבה האחרונה ששודרה על היחידה לאבטחת אישים בשב"כ – יחידה 730. השב"כ והנהלת היחידה לא שיתפו פעולה עם הרעיון שעומד מאחוריה ויוצאי היחידה כתבו בתגובות במדיה החברתית עד כמה הם לא אוהבים את האמירה המרכזית של הכתבה שטענה שמדובר ביחידה הטובה בעולם ועד כמה האמירה הזו מסוכנת. יתכן שרבים מהאזרחים שצפו בכתבה לא יבינו מדוע היחידה ויוצאי היחידה לא מרוצים מההגדרה שנתפסת כמחמיאה כי באופן טבעי והגיוני מי לא רוצה להיות הכי טוב בעולם.
כיוצא היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אנסה להסביר מהי הסיבה לאי שביעות הרצון של היחידה ואנשיה להגדרה שאמורה להיות מחמיאה ויוקרתית:

רצח ראש הממשלה יצחק רבין
הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב – 4 לנובמבר 1995, הפך מאותו יום לפצע פתוח עבור היחידה ואנשיה לדורות וללא תאריך תפוגה עתידי. בשנת 2018, הצלם זיו קורן ליווה את היחידה במשך שנה במהלך העבודה השגרתית ובאימונים וסיכם את שראה ותיעד בכתבה שהתפרסמה בתקשורת ששילבה בין תוכן כתוב לסרטון. כמנהגי, גם בסיום קריאת הכתבה של זיו קורן, הקדשתי זמן לקריאת עשרות תגובות של אזרחים שראו לנכון לכתוב את דעתם האישית על היחידה. אחת התגובות גרמה לי לעצור בעיקר בגלל שהזכירה לי שישנם כישלונות שממשיכים איתך לכל חיים וגם כי למרות שחלפו כבר 25 שנים מהאירוע ישנם אזרחים, כמו האזרח שכתב את התגובה שמצליחים להסביר בכמה מילים בודדות את מה ששמור ליחידה ואנשיה בזיכרון שמשאיר את הפצע פתוח ולא מאפשר לו להגליד.

לשון התגובה: "רוח צלצולים ופוזה, ברגע האמת!!! נכשלו בשמירה!!!
תגובה של אזרח מן השורה שמסבירה בצורה טובה מדוע יחידה בכלל ומאבטח אישים בפרט לא יכולים להיות מוגדרים או להרגיש הכי טובים בעולם. בניגוד למקצועות הספורט למשל, שבהם כספורטאי או כקבוצת ספורט, אתה מתמודד עם היריב שלך כשאתה רואה אותו ו/או את המהלכים שלו כל הזמן, מאבטח אישים יפעל ויבצע מהלכים בידיעה שרוב הזמן לא יצליח לראות את היריב מול העיניים ולא ידע אילו מהלכים הוא מבצע אם בכלל. כאשר ספורטאי זוכה ויכול להסתכל ליריב שלו בעיניים, לראות כיצד הוא מגיב, לדעת האם הוא מפחד, להרגיש האם הוא נרתע והאם כואב לו, המאבטח לעומתו עובד בסוג של חוסר ידיעה ובפועל מתמודד רוב הזמן עם יריב "וירטואלי". למאבטח אין את הפריווילגיה לדעת האם הפעולות שביצע בכל סיבובי ההתמודדות מול היריב יעילות ובאמת משפיעות עליו ולרוב המפגש הפיזי הראשון שיהיה ביניהם יתרחש רק כאשר היריב יחליט לבצע את פעולת התקיפה. זהו אותו רגע האמת עליו כתב האזרח, רגע אחד מהיר שמעמיד את היחידה ומאבטחיה במבחן האישי והמקצועי הקשה ביותר שבסופו יקבע האם הסתיים בהצלחה או בכישלון.
יחידה ומאבטחי אישים שחוו את מחיר וכאב הכישלון, יעשו הכל כדי לא להיכשל שוב ולעולם לא יחשבו שהם הכי טובים בעולם ולא יחפשו להעניק לעצמם תארים ופרסים על עבודתם.

כשתחשוב שאתה הכי טוב בעולם, תיכשל!!!
מכיוון ששירתי ביחידה כארבע שנים לפני כישלון רצח ראש הממשלה, אני יכול להעיד בביטחון, שאני והחברים שלי ליחידה חשבנו שאנחנו עובדים ביחידה לאבטחת אישים הטובה בעולם ואנחנו מאבטחי האישים הטובים ביותר בעולם, חשבנו שננצח כל יריב שינסה להתמודד אתנו. היינו בטוחים שלא יכול להיות מצב שניכשל. זה המסר שירד מלמעלה והצליח להפוך לאמונה שזה נכון. חשבנו שאין מקום להשוואה ביננו לבין יחידות אחרות בעולם. אני חושב שעד רגע הכישלון, הרבה מאוד אנשים היו חושבים שיחידה שקמה בשנת 1958 ושבמשך 37 שנים שום אישיות שתחת אחריותה לא נשרט, יכולה לקבל את התואר היחידה הטובה ביותר בעולם אבל אחריו הבינו שמדובר באשליה מתעתעת. גם אנחנו, מאבטחי האישים, ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אחרי שנכשלנו את הכישלון הגדול ביותר שיכולנו לחלום עליו, הבנו שבמקצוע שבחרנו אי אפשר להיות הכי טוב בעולם ושהתואר היחיד שקיים בו מוצג רק ברגע האמת בהתמודדות הממשית מול היריב ומגדיר רק הצלחה או כישלון רגעי. בדיעבד, בפעם הראשונה למדנו לקח קשה ואכזרי שדרכו הבנו מהן תופעות הלוואי הנובעות מהחשיבה שאתה הכי טוב בעולם ושהן מובילות רק לתוצאה אחת, כישלון!!! מיום 4 לנובמבר 1995, כל מפקד יחידה, כל מנהל וכל מאבטח בהווה ובעבר, חי ונושם את הלקח הנ"ל ובחיים לא יחשוב או יגיד שהוא מאבטח אישים הכי טוב בעולם ואין זה עומד בסתירה לכך שצריכה להיות תחושת גאוות יחידה.

גאוות יחידה
יחידה מבצעית לא תשרוד בלי גאוות יחידה בקרב המשרתים בה ולכן חלה חובה על כל מפקד לשלב תכנים הקשורים לנושא. ביחידה לאבטחת אישים נעשו הרבה מאוד שינויים פיקודיים וניהוליים על מנת לעבור מתחושת "אני הכי טוב בעולם" שגורמת להרס לתחושת גאוות יחידה חזקה, בריאה ובונה. כל מאבטח שמתקבל ליחידה לומד על הכישלון כבר בהכשרה הראשונה שלו ויתחיל לעבוד רק אחרי שהבין במאה אחוז מה ההבדל בין להיות הכי טוב בעולם לבין מאבטח מקצועי ומיומן, ובכל תקופת שירותו ימשיך לספוג זאת במהלך העבודה השגרתית ובמהלך האימונים. זה נכון לכל עובד/ת ביחידה. גאוות היחידה מתבססת על איכות כוח האדם, מבנה היחידה, התייחסות ראשי השירות ליחידה, שיתוף הפעולה עם יחידות אחרות בשירות, מסלול העסקת העובדים, רמת ההשקעה בהכשרות ובאימונים, רמת ההשקעה בציוד האישי והכללי, רמת הקשב לכל עובד/ת ועוד. עובד/ת ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ יאמר בגאווה שבזכות כל מה שמושקע בו הוא מרגיש מקצועי ומיומן.

מאבטח אישים מקצועי ומיומן
כבר 25 שנים שהיעד של כל מפקדי היחידה זה להשקיע את כל מה שניתן כדי להכין את המאבטח ליום שבו יצטרך להתמודד עם יריב שיצליח להגיע עד לאישיות ולבצע פעולת תקיפה. מדובר ביעד קשה ומאתגר שכדי להשיגו יש צורך לעבוד 24/7, 365 ימים בשנה, מתוך חשיבה ממוקדת על היריב הפוטנציאלי ועל יכולותיו המקצועיות. מאז הכישלון, נעשה שינוי של 180 מעלות במבנה היחידה שבעקבותיו הופרדו כל מקצועות המניעה לתת יחידות ייעודיות כדי לאפשר למאבטח במעגל האחרון להתמקד ולהתרכז כמעט רק בסיכול בלחימה הפיזית מול היריב ולהגדיל את הסיכוי להצלחה כאשר כל המעגלים שלפניו ייכשלו. בשנים האחרונות, כן מותר להגדיר את המאבטח ביחידה כמקצועי ומיומן ברמה גבוהה וזה בהתבסס על כל מה שמושקע מרמת ההכשרה, הליווי בשגרה, רמת המעטפת מסביבו ורמת האמצעים הטכנולוגיים האישיים שמציידים אותו. האם זה יספיק כדי לקבוע שהמאבטח תמיד ינצח את היריב? האם זה מספיק כדי לדעת בוודאות שהיחידה לא יכולה לחוות שוב כישלון? בוודאי שלא.

לסיכום
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, יחידה 730, לא רוצה ולא צריכה להיות היחידה הכי טובה בעולם. כיחידה מבצעית, כל מה שמעניין את מפקדי היחידה והמשרתים בה זה להצליח להרחיק את היריב מהאישים שבאחריותה ולא להיכשל ביום שתידרש להתמודד עמו פנים מול פנים ולא משנה כמה שנים יעברו מאז הכישלון של ה -4 בנובמבר 1995.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בהשקט ובבטחה

אבטחה מחוץ לקופסא – חתירה למגע לא בכל מחיר

חתירה למגע מוגדר כערך עליון ביחידות קרביות בצה"ל, ביחידות רבות במשטרה, ביחידות מבצעיות בשב"כ וגם ביחידות באבטחה הממלכתית ובאבטחה האזרחית. בעוד שההסבר על חתירה למגע בצה"ל בהקשר להתמודדות מול האויב הוא מאוד ברור וקשוח ואינו משאיר מקום לספק ובמשטרה ובשאר הגופים הממלכתיים המצב דומה, נשאלת השאלה האם הוא נכון כשמדובר באבטחה האזרחית? האם חתירה למגע מתאימה לכל מאפייני התפקיד, הפעילות וכוח האדם באבטחה האזרחית? האם חתירה למגע כפי שמוכרת ומיושמת בצה"ל למשל מתאימה למאבטח אזרחי שמתמודד מול אירוע פלילי ולא פח"עי? שלעיתים מתמודד מול יריב אזרחי ולא מול אויב מלחמתי.
סביר להניח שראשיתו של המושג בצה"ל שמאז ומתמיד קבע ש"חתירה למגע היא בעצם ההפך מהתעלמות – תמיד אפשר למצוא סיבות להתעלם, אבל שמירת המגע, החתירה, מחייבות מכורח העיקרון לפיו צריך לשמר מגע עם האויב בכל דרך ובכל מצב", ובהמשך החל לעבור גם לגופים ביטחוניים נוספים. אני מעריך שהערך העליון הוותיק והחשוב הזה הגיע לאבטחה האזרחית כחלק משת"פ בין גופים ויחידות ודרך מפקדים ומדריכים שהשתחררו מצה"ל והתמנו לתפקידי ניהול והדרכה במשטרה ובשב"כ שעם הזמן הפכו לגופים מנחים לביצוע אבטחה. באופן טבעי, תורת הפעולה והלחימה האזרחית אימצה לחיקה חלק ניכר מהמאפיינים הצה"ליים כולל את ערך החתירה למגע אל מול האויב. רגע לפני ההחלטה לאמץ ערכים מגוף אחר, צריך לזכור שלכל גוף יש תחום אחריות, משימה ואויב/יריב שונים ולקחת בחשבון שההתקדמות בזמן והאירועים החריגים הרבים שהתרחשו במהלכו יחד עם השינויים בנורמה החשיבתית וההתנהגותית של האנשים מוכיחים שמה שהיה נכון פעם אינו בהכרח נכון היום. אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר לכך שאנחנו רואים שצה"ל מבין היום שהתמודדות עם האויב במלחמה שונה מאוד מהתמודדות מול יריב אזרחי פלילי, כמו הבדואים בדרום, כי פתאום ערך עליון כמו חתירה למגע אסור בפקודה. נראה שצה"ל החליט להפריד בין אירוע במלחמה לאירוע פלילי שאין בו סכנת חיים, מה שנתפס בקרב הלוחמים כהחלטה שעומדת בניגוד מוחלט לערך החתירה למגע שהוטמע בהם.
אני מבין את כל מי שמתקשה לראות בדואי מגיע למחנה צבאי ומעז לגנוב ציוד יקר ערך ללא פחד אבל מצדד בחשיבה ובדעה המקצועית שקובעת שכל עוד אין באירוע הפלילי סכנת חיים התגובה לא תהיה בלחימה. התגובה הנכונה תהיה בפעולות מניעה כדי לא לייצר ליריב הפלילי הזדמנויות.
לדעתי האישית בלבד, יש לאמץ את החשיבה הנ"ל גם לאבטחה האזרחית ורק בהקשר למצב שבו איש האבטחה מסווג בוודאות את האירוע כפלילי וללא סכנת חיים. ברור לי שהרבה מאוד בעלי מקצוע וותיקים בתחום האבטחה לא יבינו איך אני יכול להיות בדעה כזו, איך יכול להיות מצב שמאבטח אזרחי לא יחתור למגע באירוע פלילי ואף יקבעו שמאבטח לא אמור ולא יכול לסווג בזמן אמת את האירוע כפח"עי או כפלילי. 
כאן אני יזכיר שישנם בישראל גופים מונחי משטרת ישראל, כמו הבנקים והדואר, שכבר מלפני מספר שנים רב הגדירו נוהל שמתייחס לאירוע שוד שקובע שאסור למאבטח או לעובד הבנק לבצע שום פעולת לחימה נגד השודד וזה מתוך הבנה שעבריין שמגיע לשדוד כסף לא מתכוון לפגוע פיזית באנשים ושהנזק הגרוע ביותר בשוד הוא אובדן סכום כסף שלרוב המשטרה מצליחה להחזירו לאחר זמן קצר ואין שום סיבה שמישהו יפגע או חס וחלילה ייהרג באירוע.
מוצג לצפייה סרטון המתעד שוד שהתבצע בשבוע שעבר בסניף הדואר בכפר קרע:

מדובר באירוע שוד שהינו אירוע פלילי שהתרחש בפחות מדקה שהתוצאה שלו מסתכמת בגניבת סכום כסף קטן. אירוע שיכול לגרום לאי נוחות ואי נעימות בקרב העובדים והלקוחות אבל מה זה אל מול העובדה שבזכות נוהל שמצליח לצאת מהקופסא נמנעה פגיעה בנפש. עכשיו, דמיינו לעצמכם מצב הפוך שבו המאבטח החמוש המוצב בכניסה לדואר, מזהה שמדובר בשודדים ולא במחבלים ולמרות זאת מחליט לפעול נגדם תוך שימוש באקדח שברשותו ומתפתח קרב יריות שברור שהסתיים בנפגעים ויתכן שאף בהרוגים. האם תוצאה כזו מתקבלת על הדעת כאשר מדובר באירוע פלילי?
אירוע נוסף שהתרחש בשנת 2011 שבו המאבטח יניב אנגלר, תושב ראשון לציון בן 31, נורה למוות במהלך שוד מזויין בסניף בנק הפועלים שביישוב באר יעקב כאשר ניסה לסכל את השוד, מחזק את הדעה המקצועית שכאשר ברור שמדובר באירוע פלילי ואין סכנת חיים המאבטח לא יחתור למגע. המאבטח כן יישאר בגזרת האירוע, כן ישמור על קשר עין על המתרחש, כן יבצע פעולות פינוי קהל על פי צורך וכן יוודא שאף אחד לא יבצע שום פעולה נגד השודד שיכולה להחמיר את המצב.
האם מאבטח צריך ויכול לסווג אירוע בזמן  התרחשותו? האם מאבטח יכול להבדיל בין אירוע פח"ע לאירוע פלילי? האם המאבטח יכול להחליט אם קיימת סכנת חיים? בהחלט כן!!! זה חלק מתפקידו!!! זה חלק מהמקצועיות שלו!!! זה מה שנדרש ממנו כמאבטח!!! אני חושב שמי שלא יסכים ויענה תשובה שלילית לשאלות אלו, יישאר עם תפיסה מיושנת ולא עדכנית וישדר למאבטחים מסר שעליהם לפעול באותה דרך של חתירה למגע בכל אירוע ולא משנה מה סווגו וכתוצאה מכך ייקח חלק במצב שבו אנשים יעמדו בסכנת פגיעה ללא צורך ממשי.
דעתי המקצועית אינה מבטלת את הצורך בחתירה למגע כאשר מדובר באירוע פח"ע או באירוע פלילי שנוצר בו מצב של סכנת חיים למאבטח או לאנשים אחרים. אני רוצה ושואף שגם מאבטח בעל הכשרה קצרה יחסית, ובמיוחד הוא, יידע לסווג אירוע בצורה נכונה כדי שיצליח לתת את המענה המתאים לאיום. ברור לי שישנם אירועים, כמו אירוע הרכב המתפרץ שהתרחש בנמל אשדוד, שבהם המאבטח לא יכול לדעת בזמן אמת מה המניע לאירוע ולכן לעולם ילך לחומרה בהתאם לאמרה ש"אם יש ספק אז אין ספק". כשמדובר בחיי אדם, אני רוצה שמאבטח יפעל בחוכמה ולא יפעל כרובוט חסר מוח, אני רוצה לשאוף לאבטחה מחוץ לקופסא.
בניתוח מספר גדול של אירועים פליליים שהתרחשו בישראל, אני מרשה לעצמי לקבוע שגנב בוחר את היעד לביצוע על פי מה שיש בו ועל פי סיכויי ההצלחה ולכן מי שישקיע ביצירת מעגל מניעתי ולא ייתן ליריב הזדמנויות יגדיל את הסיכוי להרחקתו ממנו ובכך לא יידרש להתמודדות פנים אל פנים שנחשבת כקשה ומורכבת יותר.
באירוע פלילי, ללא סכנת חיים, על המאבטח לפעול לאי החמרת מצב ולסיום האירוע במהירות האפשרית ומיד לאחר מכן, יחד עם גורמים נוספים, יאסוף את כל המידע הקיים ויעביר את המשך הטיפול למשטרת ישראל שלרוב מצליחה לשים את היד על העבריינים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בחשיבה מחוץ לקופסא!!!

6.1.2021 – הפריצה לבניין הקפיטול בוושינגטון ארה"ב – תיעוד שמחייב למידה

אירוע שבו מפגינים פורצים לבניין הפרלמנט תמיד יוגדר כקיצוני וכחציית קו אדום מצד האזרחים ולמרות זאת אינו חדש והתרחש כבר מספר פעמים בעבר במדינות שונות, דמוקרטיות ופחות דמוקרטיות. כנראה, שאירוע מהסוג הזה שמתרחש בארצות הברית ובמיוחד בבניין הקפיטול בבירה וושינגטון גורם לכל שאר האירועים שהתרחשו לפניו במדינות אחרות להראות זניחים ופחות מעניינים.
לדעתי האישית, כל בעל תפקיד ניהולי ו/או ביטחוני בישראל ובעולם שאחראי גם על מתן מענה כנגד פריצת מפגינים למתקן, חייב להפוך את תיעוד פריצת המפגינים לבניין הקפיטול בוושינגטון ב 6 לינואר 2021, לשיעור מקצועי מלמד שיתכן שבזכותו יצליח להיות ולתפקד טוב יותר.
רמת ואיכות תיעוד אירועים כפי שמתבצעת בזמן אמת על ידי אזרחים וצלמים מקצועיים בשנים האחרונות, מאפשרים לכל בעלי המקצוע הרלוונטיים למאפייני האירוע לשבת ולחקור את מה שהתרחש במהלכו ולצאת עם רשימה חשובה של נושאים לבחינה ואף לקחים ליישום. 
אני בדעה שבאירוע המדובר, ניתן לזהות בוודאות לקחים חשובים כבר בשלב מוקדם יחסית המתבסס בעיקר על התיעוד המצולם ופחות על עדויות וחקירות מסודרות שסביר להניח שיגיעו בהמשך. 
הסרטונים והתמונות שכבר מפורסמים בכל כלי התקשורת והרשתות השונות הופכים את האירוע המדובר לבית ספר אונליין בנושא אבטחת מתקן ממשלתי במצב שבו המון מחליט להתפרץ אליו ומעניקים הזדמנות נוספת לבחינת חלק מהנחות העבודה הקשורות להתמודדות מולו. יומיים אחרי מועד התרחשותו של האירוע, רשימת הנושאים שניתן ללמוד מהם כוללת: חשיבות המודיעין ביכולת צפייה להתרחשות אירוע קיצון ורמת ההתכוננות לקראתו, התנהגות המון המונע על ידי מכנה משותף שלילי, רמת הרלוונטיות של מערך האבטחה הקיים במתקן כמענה ראשוני לאירוע, רמת יעילות אמצעים כנגד המון, רמת יעילות מיגון כנגד פריצה, רמת מוכנות מערך האבטחה במתקן לפינוי השוהים בו בהתרחש אירוע קיצון, נכונות ההנחיות לשימוש בנשק כנגד המון שהתפרץ למתקן וכו'.
אם הפריצה לבניין הקפיטול, במהלך הדיון החשוב שהתקיים בו לאישור בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית, הצליחה להפתיעה את ההנהגה משני צדדי הפוליטיקה, את מפקד כוחות הביטחון במדינה ואת מנהלי האבטחה במתקן אז הפתעה זו מנוגדת לחלוטין להשתלשלות העניינים בעיקר כפי שהתרחשה לפני רגעי תנועת ההמון לעבר המתקן וההתפרצות אליו:

הנשיא המכהן לא השאיר ספק ולו הקטן ביותר לגבי חוסר שביעות רצונו מתוצאות הבחירות.

בארבע שנות כהונתו, הספיק הנשיא המכהן להציג לעמו ולעולם את מאפייני האישיות שלו שבלשון המעטה ניתן להגדיר אותם כלא שגרתיים בעליל לטוב ולרע.

במהלך מערכת הבחירות הראשונה שבה ניצח והפך לנשיא ארצות הברית ובעיקר במהלך מערכת הבחירות האחרונה שבה הפסיד, דונלד טראמפ הראה יכולת מנהיגות קיצונית ויכולת השפעה קיצונית על קהל המצביעים עבורו בעזרת קמפיין שכלל אמירות וסיסמאות שיצרו אמונה והליכה עיוורת אחריו ומכנה משותף למיליוני אזרחים – ידוע שאזרחים בעלי מכנה משותף יכולים להפוך לקבוצה שתצליח לפעול ביחד.

עוד לפני הפריצה לבניין הקפיטול הצליח הנשיא המכהן לגרום למצביעים שלו לצאת מאזור הנוחות שלהם כדי להפגין עבור דעותיו האישיות והפוליטיות כולל עד הגעה למצב של עימות מול כוחות הביטחון.

במקביל לדיון שהתקיים במליאה בנושא בחירתו של ביידן לנשיא, החליט הנשיא המכהן לקיים עצרת המונית במרחק קצר מבניין הקפיטול שבמהלכה לא חשש לשלהב את ההמון באמירות וסיסמאות קיצוניות כנגד מערכת הבחירות ובעד דעתו שמדובר בגניבת בחירות ברורה.

כאמור, כל המידע הנ"ל היה מוכר וידוע ולכן אני בדעה שהתנהגותם של הנשיא המכהן ושל ההמון התומך בו לא היוותה הפתעה עבור כל בעלי התפקידים הרלוונטיים ולא היא זו שגרמה להם להיות לא מוכנים לקראת פריצה לבניין קפיטול. נראה, שחוסר האמונה שנשיא מכהן בארצות הברית, הגם שמדובר בנשיא לא שגרתי כמו דונלד טראמפ, כנראה לא ילך כל כך רחוק ובטח שלא יפעל לביצוע פעולות שיכולות לערער את הדמוקרטיה ושהרפובליקנים (בניגוד לקבוצות קיצוניות דמוקרטיות) לא יהפכו להיות אלימים, היא הסיבה האמיתית לתגובה האיטית.
האירוע כפי שהתרחש ב 6 לינואר 2021 הוכיח שוב שהערכות לחוד ומציאות לחוד ושתמיד כדאי שתהיה תכנית חלופית שניתן ליישם אותה במהירות וביעילות.
אם אני הייתי כיום בעל תפקיד שאחראי על אבטחת מתקן ממשלתי ו/או בעל תפקיד שאמור לשמור על הדמוקרטיה במדינה (בישראל לדוגמא: קצין הכנסת, מנהל האבטחה במשרד ראש הממשלה, ראש היחידה לאבטחת אישים וכו'), הייתי מפנה לעצמי כמה זמן שצריך כדי לצפות בתיעוד המצולם מהאירוע המדובר וללמוד מהנושאים הבאים שבלטו בו על מנת לבחון את הנחות העבודה שלי ואת תפיסת ההפעלה שעל פיה עובדים הכוחות במערך האבטחה:

 

ברמה הלאומית:

בדיקה יסודית האם יכול להיווצר מצב במדינה הדמוקרטית שבו ראש ממשלה או נשיא יכול בהתנהגותו ובפעולותיו לערער את הדמוקרטיה וערכיה, מהי הנקודה שבה המוגדרים כ"שומרי הדמוקרטיה" חייבים להתערב ומי אחראי על הפעלת כוחות מיוחדים במדינה ומתי. ברור ש"שומרי הדמוקרטיה" חייבים להיות א-פוליטיים כדי שיהיה אפשר באמת לייצר מנגנון בעל ערך וסיכוי גבוה להצלחה כנגד "גניבת" הדמוקרטיה והשתלטות על המדינה.
אם המדינה קובעת שראש הממשלה או הנשיא המכהן הם בעלי ההחלטה מתי להפעיל את הכוחות המיוחדים אז זאת לא תהיה הפתעה במצב שנוצר באירוע המדובר שבו נשיא מכהן, עם מאפייני אישיות לא שגרתיים, לא מרוצה מתוצאות הבחירות, מפעיל את ההמון לטובתו ויתכן שמעכב את הפעלת הכוחות המיוחדים כדי שאלו לא יפריעו להמון לבצע את המשימה שלמה הוא נשלח.
סרטון מהעצרת שבו נראה שהנשיא המכהן מדבר אל ההמון ויתכן שמשלהב אותם לפעול:  

מודיעין כבסיס חזק בתהליך קבלת החלטות:
בחינת תהליך איסוף המודיעין, עיבודו והפיכתו למידע משפיע בהערכות מצב שמסתיימות בקבלת החלטות לביצוע. נראה שבאירוע המדובר היה מודיעין על העצרת שמקיים הנשיא המכהן ועל מה שמתרחש בה וסביר להניח שהיה חשש שהעצרת תהפוך להפגנה אלימה שיכולה להגיע גם לבניין הקפיטול ולמרות זאת ניתן להעריך שמערך אבטחת המתקן לא תוגבר מבעוד מועד בכוחות מיוחדים בעלי הכשרה ומיומנות בהתמודדות מול המון פורץ ומתפרע. הגם שהחוק קובע שבוושינגטון הנשיא המכהן מחליט מתי להפעיל את המשמר הלאומי, עדיין ישנן דרכים נוספות וכוחות אחרים אשר יהפכו את המערך למוכן יותר.

מוכנות ויכולת מערך האבטחה המוצב במתקן בשגרה בהתמודדות מול המון מתפרץ:
בחינת הנחת העבודה המתייחסת להתנהגות המון בעל מכנה משותף שלילי כדי להבין האם התנהגות ההמון כפי שתועדה באירוע המדובר מתאימה למאפייני האזרחים בישראל או בכל מדינה אחרת בעולם והאם הכוחות המרכיבים את מערך האבטחה במתקן מתאימים ויכולים להתמודד מולו ולמנוע ממנו מלפרוץ למבנה.
התיעוד מהאירוע המדובר מצביע על כך שמערך האבטחה המוצב במתקן בשגרה אינו בעל הכשרה ויכולת להתמודדות מול המון זועם ומתפרץ. ניתן לראות ששוטרים/מאבטחים עומדים מול ההמון ללא יכולת וכלים מתאימים לעצירתו ותוך הבנה שאם לא יאפשרו לו להתקדם אז הם עצמם יעמדו בסכנת חיים ממשית. לדעתי השוטרים/מאבטחים הנראים בסרטונים פעלו באחריות ובצורה הגיונית ונכונה כאשר החליטו לא לנסות ולהתעמת עם המון ולאפשר לו להיכנס לתוך המתקן ונמנעו משימוש בכוח או נשק ומביצוע פעולות שיחמירו את המצב יותר ממה שהוא:

יעילות אמצעי הגידור שבשימוש המתקן ומערך האבטחה שבו כנגד המון:
בחלק מהסרטונים והתמונות ניתן לראות בבירור שגדר ברזל רגילה ניידת אינה באמת מצליחה לעכב או למנוע מהמון להתקדם וגרוע מכך אף הופכת בשלב מסוים להיות מכשול שמהווה סכנה לפגיעה ולפציעת האזרחים והשוטרים/מאבטחים.
התיעוד המצולם לא משאיר ספק לגבי יעילות הגדרות הניידות באירוע מהסוג הזה:   

רמת מיגון המתקן:
בחינת עמידות ויעילות רמת מיגון חלונות ודלתות במתקן כנגד המון מתפרץ. פריצת הדלתות והחלונות על ידי ההמון תוך שימוש באלות, מגן מפלסטיק ופטישים היא המבחן האמיתי למיגון והרבה יותר טובה מבדיקת עמידות שנעשית בתנאי מעבדה או ניסוי יזום: 

מוכנות מבנה המתקן כנגד המון מתפרץ:
האירוע המדובר נותן לנו הצצה נדירה למה מוכן לעשות אזרח המשתתף בהפגנה אלימה ועד כמה הוא מוכן ללכת רחוק בדרכו לתוך המתקן – טיפוס חלק מהמפגינים על החומה הגבוהה מוכיח שבשלב התכנון לא ניתן להסתפק רק בעובדה שהחומה גבוהה וחייבים בנוסף לאפיין אותה כך שאדם ללא אמצעי כמו סולם לא יצליח לטפס עליה אחרת אתה יכול לחשוב שתיעול הקהל שיצרת על מנת שייכנס אך ורק דרך הפתחים יעיל כשבפועל יצרת במו ידך עוקף ציר כניסה. באחד הסרטונים ניתן לראות שחלק מהחומה כולל פסי בטון בולטים ששימשו את המפגינים לצורך אחיזה והנחת הרגליים:   

במידה ואתה מאמין שתרחיש של התפרצות המון זועם למתקן שבאחריותך הינו רלוונטי, עליך להגדיר את מעגלי קווי התקדמות ההמון האפשריים, לסמן בהם את הפתחים ולקבוע מה רמת המענה שהינך מעונין לייצר למניעת התפרצות. האירוע המדובר שבו נראה ההמון פורץ או מנסה לפרוץ מספר דלתות בקו הכתלים ובתוך המבנה, שולח אותנו לבחון את ההגדרות שלנו בנושא ואת רמת ויעילות חוזק הדלתות הקיימות במתקן שבאחריותנו כנגד התפרצות דרכן. עובדתית, הדלתות בקו הכתלים של בניין הקפיטול ובכניסה לאולם המליאה למשל, לא עמדו בפעולות הפריצה ובלחץ ההמון. כאשר רואים מאבטחים במליאה משתמשים ברהיטים כדי למנוע את פריצת הדלתות אז ברור שאינן תוכננו כמענה נגד:   

פינוי השוהים במתקן:
כל תכנית אבטחה ובטיחות במתקן חייבת לכלול סעיף המתייחס לפינוי השוהים בו במצבים חריגים ובמצבי חירום, כולל מה צריך לקרות כדי שתתקבל ההחלטה לפינוי, מתי מפנים, איך מפנים ולאן וכל זאת מתוך הבנה ברורה שחיי אדם קודמים לכל. עושה רושם שבאירוע המדובר ההחלטה על פינוי השוהים במתקן לא תאמה את ציר ההתקדמות של ההמון ואת פעולותיו. במצב שבו, לקח לפחות שעה בין תחילת מעבר ההמון מהעצרת לבניין הקפיטול ועד ההחלטה להתפרץ פנימה לא הגיוני שמגיעים לסיטואציה של מפגש מפגינים עם נבחרי ציבור ועובדים במתקן עד כדי צורך להגן על נבחרי ציבור שנשארו במליאה כולל שליפת אקדחים וביצוע ירי חי על מפגינים.
תכנית פינוי מקצועית ומימושה בזמן המתאים, הייתה מונעת את המצב המיותר הנוצר באירוע המדובר שבו נבחרי ציבור נראים מחפשים מחסה בין שורות הכיסאות ולא הייתה מכניסה את המאבטחים לדילמות מיותרות. 

יראת הכבוד של האזרחים לכוחות המיוחדים:
האירוע המדובר מציג היטב את יראת הכבוד שיש לאזרחים במדינות מסוימות (אני חושב שישראל בתוכן) לכוחות מיוחדים. אמנם האישור שניתן להקפצת הכוחות המיוחדים לאירוע הגיע מאוחר יחסית, אבל כאשר ההמון הבין ואף ראה את הגעת הכוחות המיוחדים למתקן ואת הצבתם בחזית המבנה וכניסתם פנימה נוצרה תפנית בהתנהגותו שאפשרה לסיים את ההשתלטות על האירוע. אני חושב שניתן להבחין בהתרגשות שאחזה את העובדים במתקן והמפגינים כאשר הכוחות המיוחדים הגיעו ונכנסו פנימה. נראה כאילו שכולם רק חיכו להגעתם:

אחת הדרכים החשובות, ההכרחיות והטובות ביותר להצליח להשתפר כדי להיות בסופו של דבר מערך אבטחה מקצועי יותר ויעיל יותר היא צפייה בתיעוד של אירועים שהתרחשו, כולל כאלה שהתרחשו במדינות אחרות, לצורך תחקור ולמידה.
אין ספק שפריצת ההמון לבניין הקפיטול בוושינגטון, ארה"ב, ב – 6 לינואר 2021 הינו אירוע מכונן  שסביר להניח שייכנס להיסטוריה של העם באמריקה ויהפוך במהרה לתוכן שיילמד באוניברסיטאות בהקשר לדמוקרטיה ובבתי הספר לאבטחה בהקשר לנושא אבטחת מתקן כנגד המון מתפרץ.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במוכנות מבצעית מלאה לכל תרחיש

הערת מחבר המאמר:
כשאתה ניגש לבחון אירוע מהסוג הזה שהתרחש בדמוקרטיה המתקדמת בעולם כולו ורואה את התגובה המכילה והאיטית של מקבלי ההחלטות וכוחות הביטחון, כשאתה יודע שמדובר בכוחות ביטחון מהטובים שיש, אז עולה בך המחשבה שיתכן  שמה שהתרחש באירוע היה סוג של הפקה  מתוכננת בניהולם של במאי אחד ומספר עוזרים. 
בארצות הברית, דווקא בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ישנם ארגונים קיצוניים כמו "אנטיפה" אשר לא חוששים לבצע פעולות תקיפה כנגד מוסדות הממשל וכנגד עסקים וגורמים לנזקים של מיליארדי דולרים. לעומתם, בדרך כלל, הצד הימני נמנע מלהתנהג באלימות ולכן יתכן שהיו מי שהחליטו ביחד  לאפשר לאזרחים תומכי הימין "להוציא" קיטור אבל תחת שליטה מסוימת ובהתאם לגבולות שנקבעו מראש. אחרת איך אפשר להסביר כל מיני תופעות שהתרחשו ונראו בפריצת המפגינים לבניין הקפיטול בוושינגטון:

מספר הפצועים וההרוגים מצד המפגינים ומצד כוחות הביטחון קטן מאוד ביחס למספר המפגינים שנעו לעבר בניין הקפיטול, נכנסו פנימה וביצעו פעולות בתוכו.

הרבה מאוד שוטרים ומאבטחים ממערך אבטחת המתקן נראו כמי שלא מתנגדים לתנועת ההמון לעבר הבניין ואף פותחים להם חסימות שהוצבו בציר התנועה ובכניסה לבניין.

המפגינים שנכנסו פנימה לבניין הקפיטול די שמרו על איפוק ולא נראו כמי שמבצעים פוגרום בתוך המבנה ובמה שיש בתוכו. התנהגות המפגינים יצרה רושם שכל מטרתם להצטלם בתוך הבניין כדי להוכיח שגם הם יכולים.

קבלת ההחלטות המאוד איטית של שכבת ההנהגה קיצונית מידי ביחס למאפייני האירוע ונראית כאילו שנעשתה בתזמון ידוע מראש.

אין לי ספק שבמרוצת הזמן, יתפרסמו דעות רבות ושונות על מה שהתרחש ב -1 לינואר 2021 וימים יגידו מה באמת קרה באירוע המכונן הזה.