חשיבות הכניסה למתקן במערך האבטחה הכללי

הכניסה למתקן המאובטח מוגדרת כחוליה מורכבת ורגישה במערך האבטחה הכללי שלו וטוב שכך. מנב"ט שלא יבין זאת ולא התייחס לכך כהנחת עבודה, ייצור פער אבטחתי משמעותי במערך האבטחה שתחת אחריותו. מתחם הכניסה הראשית למתקן ממוקם בדרך כלל כחלק מהגדר/חומה ההיקפית ומחובר לציר כניסה לרכבים ולהולכי רגל. הכניסה הראשית מיועדת להכנסת עובדים, ספקים ומבקרים למתקן לאחר שעברו בדיקה בהתאם לרמה שנקבעה על מנת למנוע מהיריב הפוטנציאלי להצליח להיכנס ולבצע את משימת הפגיעה. לרוב הכניסה הראשית למתקן כוללת שער כניסה/יציאה לרכבים, שער כניסה ו/או מבואת כניסה להולכי רגל. הכניסה מאוישת בבודקים ביטחוניים ובמאבטחים אשר עובדים על פי הגדרת תפקיד ובחלוקת גזרות ברורות.

היריב הפוטנציאלי אשר החליט לנסות ולהיכנס למתקן לצורך איסוף מל"מ וביצוע פגיעה, יחפש דרך קלה ובטוחה לעשות זאת ולכן במהלך התצפיות החיצוניות ינסה לאתר פרצות ו/או שטחים "מתים" בגדר/חומה ההיקפית ובנוסף יבחן את רמת הבדיקה והאבטחה בכניסה הראשית. מעבר דרך פירצה בגדר או מעליה כנראה שתיתפס על ידי היריב כפעולה שבמידה ותיראה על ידי מערך האבטחה של המתקן, תיתפס חריגה ותגרום לתגובת נגד מידית ולכן עד כמה שזה יכול להישמע מוזר ולא הגיוני, היריב יבחן ברצינות האם ביכולתו להיכנס למתקן דווקא דרך הכניסה הראשית למרות שהינה מאוישת בבודקים ובמאבטחים – כניסה בדרך מלך מבחינתו. יריב בעל יכולות מתאימות מחזיק בארסנל שלו מספר רב של אפשרויות כניסה למתקן דרך הכניסה הראשית תוך שהוא משתמש בכיסוי מתאים או מנצל הזדמנות הנוצרת כתוצאה מטעויות במבנה הכניסה ו/או בעבודת מערך האבטחה.

על מנת להצליח ולמנוע מהיריב הפוטנציאלי מלהיכנס למתקן דרך הכניסה הראשית יש להקפיד על ביצוע עבודה בהתאם לעקרונות המבצעיים והמקצועיים הבאים:

 

תכנון מתחם הכניסה:

שלב המהווה יסוד חובה בתהליך הקמת כניסה ראשית למתקן ולכן מומלץ שיעשה על ידי איש מקצוע שיודע לקחת בחשבון את כל מאפייני פעילות המתקן ולתרגם אותם למסלולי כניסה ויציאה לרכבים ולהולכי רגל מבלי לאפשר ליריב לזהות מסלול עוקף בידוק או ניצול פערים שנוצרים בכניסה שמתוכננת לא נכון. מבנה הכניסה צריך לתת מענה לאירועים שיכולים להתרחש בשגרה כך שזרימת הקהל לא תיפגע או שתיפגע ברמה המינימלית האפשרית. על עמדות האבטחה והבידוק להתאים למאפייני התפקיד כך שהיתרון והמיגון יהיו בצד האבטחה ולא בצד התוקף.

 

נראות הכניסה:

הכניסה הראשית למתקן הינה הנקודה הראשונה שנראית על ידי העובדים והמבקרים בו ובנוסף נצפית באופן וודאי על ידי היריב הפוטנציאלי ולכן הנראות כלפי חוץ והנראות הפנימית במתחם כניסה הינה בעלת משקל גבוהה כיצד ייתפס המתקן בעיני האנשים והיריב. אין ספק שהנראות משפיעה על התנהגות הקהל וגם על תעוזת היריב האם לנסות להיכנס דרכה. הכל בכניסה חייב להיות ברור, החל מתהליך הכניסה/יציאה, מההנחיות לקהל, אזורי המתנה וכו'. על הכניסה להיות מסודרת ונקייה וללא חפצים ו/או תופעות שיכולות ליצור פערים בתהליך ביצוע הבדיקה. חשוב מאוד להציב שילוט מסביר ומכווין לקהל המגיע למתקן.

 

נהלי הכניסה/יציאה:

נהלי כניסה/יציאה נכונים מעניקים שליטה תפעולית ואבטחתית לבודקים ולמאבטחים המוצבים בה. נהלים נכונים יוצרים סדר אשר מקשה על היריב ומקל על האבטחה. יש ליצור הפרדה ברורה בין תהליך כניסת/יציאת העובדים במתקן לבין כל שאר הקהל המגיע אליו – יש ליצור תהליך אוטומטי המתבסס על אמצעים טכנולוגיים המאפשרים זאת ובתנאי שנשמרת יכולת הצפייה לבודקים והמאבטחים. קהל שאינו עובד במתקן ואינו בעל אישור כניסה קבוע, יהיה בתהליך כניסה שיחייב אותו לעצור לצורך תשאול ובדיקה על פי הרמה שנקבעה למתקן.

בודקים ומאבטחים:

יוצבו בכניסה אך ורק בודקים ומאבטחים בעלי ההכשרה המקצועית הנכונה ואשר שולטים בכל נהלי הכניסה היציאה. חלוקת התפקידים והעמדות תהיה ברורה תוך שהמאיישים אותן יקפידו על מימושן באופן מלא ומבלי התערבות שלא לצורך בתפקיד שאינו שלך. במתקנים אשר ממוקמים באזורי סיכון, יש לשים דגש על הצבת עמדת אבטחה חיצונית לחזית ולפריפריה הקרובה ולהקפיד לבצע אותה במבט קבוע לדפ"א ובמטרה לזהות חריגים המתקרבים לכניסה. על הבודקים והמאבטחים המוצבים בעמדות הכניסה לעבוד בנחישות וברגישות לאורך כל המשמרת כי רק בדרך זו ימנעו מנפילה במלכודות שיציב להם היריב הפוטנציאלי.

באחריות המנב"ט לתת למערך הבודקים והמאבטחים בכניסה את כל הידע, האמצעים והגיבוי הדרושים על מנת ליצור הבנה ברורה בקרב הקהל הנכנס שעליו להישמע להנחיות במלואן ולא משנה אם מדובר בעובד המתקן או במבקר.

כדי להימנע מיצירת פערים בכניסה, מומלץ שהנהלים לא ישאירו לבודקים/מאבטחים שיקול דעת וילמדו אותם שכאשר יש ספק לגבי אדם כלשהו, זהו סימן שאין להכניסו למתקן ולא משנה מה יגיד ומה יספר והמצב דורש התערבות אחמ"ש.

הכשרות ואימונים:

בהמשך להנחת העבודה שהכניסה למתקן הינה חוליה מורכבת ורגישה יש להעביר את הבודקים והמאבטחים הכשרות ואימונים ייעודיים לנושא זה. מומלץ שההכשרות והאימונים יתבצעו במתקן עצמו ובמתחם הכניסה/יציאה ובנוסף לתכנים העיוניים יכללו גם ביצוע סימולציות מדמות מציאות. זו הדרך היחידה שתצליח לחדד בקרב הבודקים והמאבטחים את רגישות הכניסה ואת חשיבות תפקידם בה ובנוסף תעלה את רמת המיומנות ורמת הביצוע המקצועי שלהם.

לבסוף, יש להקפיד שההכשרות והאימונים יוכנו בראיית התוקף כדי שיהיו רלוונטיים לאיומים האפשריים מכיוונו.

פעולות היריב בכניסה:

יריב בעל יכולת מתאימה, יעז לנסות להיכנס למתקן מהכניסה הראשית ולעיתים אף יצליח בכך תוך שהוא משתמש בכיסוי מסוים ואו מנצל פערים שנראים לעין.

דוגמאות כיצד היריב יכול להיכנס ובאיזו דרך פעולה:

 
  1. אמל"מ – לצורך איסוף מידע הנחוץ לו היריב יתצפת על הכניסה ממרחק אפשרי ואף ייכנס למבואת הכניסה לצורך שהייה שתאפשר לו להבין מהי רמת הבדיקה והאם ישנן פרצות בתהליך הכניסה של הקהל.
    המענה כנגדו – לא לאפשר שהייה ארוכה במבואת הכניסה וכמובן להשקיע מאמצים באיתור חריגים.
  2. הצמדות לאדם נכנס בעל אישור – היריב יכול לנסות ולהיצמד לאדם נכנס בעל אישור על מנת לעבור מיד אחריו את הגיליוטינה או הקרסולה.
    המענה – הצבת אמצעים טכנולוגיים אשר לא מאשרים כניסה של שני אנשים צמודים ו/או הצבת בודק/מאבטח לזיהוי מסתננים.
  3. כניסה בכיסוי – היריב יכול להגיע בכיסויים שונים שמשולבים עם סיפור כיסוי המתאים למראה כגון שוטר, כבאי, חייל, מאבטח, ספק וכו'. 
    המענה – הבודק יראה מולו את מה שהיריב הפך להיות בעזרת הלבוש אבל חייב לאמת זאת בדרישת הזדהות ושאלות פתוחות שידרשו מהיריב מתן הסבר על זהותו וסיפורו. חובה להיצמד לנוהלי הכניסה ולא להיבהל מבעלי דרגות גבוהות וביטחון עצמי מופרז. 
  4. יצירת פעולת הסחה – היריב יכול ליצור פעולת הסחה במתחם הכניסה אשר ברוב המקרים תגרום למערך האבטחה להגיב לצורך מתן סיוע תוך עזיבת העמדות ויצירת פתח לכניסה למתקן ללא בדיקה.
    המענה – הגדרת עמדות ברזל בתהליך הבדיקה כך שלא ייווצר פתח ללא בדיקה ועבודה על פי האמרה "כבדהו וחשדהו" – לא להאמין מיד לכל תופעה שמתרחשת במתחם הכניסה.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בכניסה הראשית למתקן בנחישות וברגישות

ירי קטלני בבר בקליפורניה מוכיח שלא מספיק רק מאבטח אחד בכניסה

ב – 8 לנובמבר 2018 הגיע חייל מארינס לשעבר לבר ריקודים בקליפורניה וירה ב – 12 אזרחים חפים מפשע אחרי שירה והרג את המאבטח שהוצב בכניסה לבר. מדובר בחייל מארינס מיומן עם פוסט טראומה משירותו הצבאי שנראה שהצליח להפתיע את המאבטח בכניסה ולירות בו ללא קושי וללא התנגדות. לאחר שנטרל את המאבטח, לא היה מה ומי שיעמוד בדרכו וימנע ממנו לבצע את מסע ההרג המזעזע שבו נהרגו אנשים שבסך הכל רצו להנות.

זה אמנם לא האירוע הראשון שבו אזרח או מחבל חמוש נכנס למקום עם ריכוז קהל ויורה באנשים אבל אני חושב שהעובדה שהירי הראשון בוצע כדי לנטרל את המאבטח היא זו שמצריכה ניתוח וחשיבה מקצועית על מה ניתן וצריך לעשות אחרת.

האירוע חוזר ומדגיש כמה עקרונות מוכרים באבטחה:

  1. יש סיכוי טוב שמאבטח בכניסה ירתיע חלק מהיריבים מלנסות ולבצע את זממם במתקן המאובטח.
  2. בסבירות גבוהה מאוד שהמאבטח במעגל הראשון יפגוש את היריב ראשון.
  3. בסבירות גבוהה מאוד שהיריב יצליח להפתיע את המאבטח.
  4. ברוב המקרים, רמת אבטחה של מאבטח אחד לא תספיק כמענה יעיל לדפ"אות.
  5. רוב האזרחים יבחרו לברוח ולא להתנגד.

לכוחות הביטחון השונים הכי קשה להתמודד עם יריב אחד שמחליט לצאת מביתו על מנת לרצוח אנשים חפים מפשע במקום בילוי.

יריב אחד שפועל לבד ועל דעת עצמו לרוב לא יצוף במעגל המודיעין ואם לא יעשה טעויות בדרך ליעד, יתגלה בפעם הראשונה בכניסה למתקן או מיד לאחר שהתחיל בפעולת התקיפה.

מדובר בהתמודדות נגד היריב הפוטנציאלי ברמת קושי הגבוהה ביותר ועדיין חלה החובה לבצע את כל הפעולות המוכרות והאפשריות על מנת לנסות לזהות אותו כמה שיותר מוקדם ולמנוע ממנו לבצע את תכניתו הזדונית. 

אני מאמין שחייל המארינס לשעבר הגיע עד לכניסה או לאזור הכניסה לבר מבלי לחשוף את כלי הנשק שברשותו ולכן למאבטח היה קשה לזהות שמדובר במפגע. מפגע בעל מיומנות לחימה ונחישות כמו שיש לחייל מארינס, בשילוב מצב של פוסט טראומה, לא ישאיר הרבה סיכוי למאבטח שאמור למנוע ממנו להיכנס ולפעול בבר.

האירוע הנ"ל וכמותו, מעבירים מסר ברור שאבטחת מקום המאכלס מספר אנשים גדול המהווים יעד מועדף ליריב המחפש ריכוז קהל לא יכול להתחיל ולהסתיים רק בהצבת מאבטח בכניסה. כדי להעלות את רמת הביטחון במקום נדרש להפעיל מערך אבטחה שישלב אבטחה פיזית, מכשולים טקטיים, הפעלת עובדים, הנחיות לקהל והכנת המתקן למצב חירום.

מעבר לפעילות השגרתית של המקום, חלה חובה לחשוב באופן תמידי על האפשרות שיתרחש אירוע חירום ולכן על בעל המקום להשקיע משאבים ליצירת מוכנות מרבית להתמודדות עם היריב הפוטנציאלי.

הכנת המתקן:

  1. שימוש בתאורה היקפית בדגש על אזורי הכניסה והיציאה.
  2. שלטי הכוונה לקהל ליציאות החירום ולחדרי הביטחון.
  3. שלט הסבר בכניסה לפעולות במצב חירום.
  4. שמירה על צירי מילוט נקיים מהפרעות.
  5. תקינות דלתות חירום.
  6. מערכת כריזה.
  7. יכולת הזעקת כוחות חירום בלחיצה מהירה.
  8. הכשרת העובדים להתנהגות במצב חירום.
  9. יש לשאוף להמצאות לפחות 2 עובדים חמושים שאחד מהם יכול להיות מאבטח במידה וקיים במתקן.
  10. ערכת עזרה ראשונה ולפחות עובד אחד שעבר הכשרה לטיפול ראשוני.

הכניסה למבנה:

 

היריב יחפש ויאתר את הפתח שדרכו יהיה לו הכי קל להיכנס למתקן. היריב יעדיף להיכנס למתקן מפתח שנראה לו שאינו מאובטח כדי לא לעבור דרך מאבטח/ים. בחיפוש אחר פתח הכניסה המועדף עליו, היריב יתצפת על המתקן כדי להבין האם המקום מאובטח ובדרך כלל יבחן תחילה את הכניסה הראשית ולכן מה שהוא יראה בכניסה הראשית ישפיע על קבלת ההחלטות שלו האם לחפש פתח אחר או מקום אחר.

עסק כמו מועדון, חייב ליצור מצב שהכניסה הראשית אליו נראית מאובטחת וכזו שכל אדם שמגיע אליו מבין שעליו לעבור תהליך זיהוי ובדיקה. נובע מכך שהכניסה, כולל המאבטח, חייבת לייצר הרתעה כלפי חוץ כדי להצליח ולהרחיק אחוז מסוים מהריבים הפוטנציאליים ולהישאר "רק" עם היריבים האמיצים. רק חשיבה אבטחתית רחבה שתיצור מערך אבטחה הכולל מספר מעגלים ומוכנות לשעת חירום תעלה את סיכויי ההצלחה בהתמודדות אל מול היריב שיחליט לנסות להיכנס למקום למרות הכל. לצורך כך נדרש להציב בכניסה יותר ממאבטח אחד, בדומה למאבטחי מועדונים בישראל:

תכנון הכניסה למבנה צריך להיות בצורה כזו שתשלב בין הצבת מאבטח בחזית לבין הצבת מכשולים פיזיים בדרך פנימה.

דלת הכניסה למבנה יכולה להוות מכשול מעכב ואף כזה שלא יהיה ניתן לעבור אותו ללא שימוש באמצעי פריצה ולכן יש צורך להציב בפתח הכניסה ופתחי היציאה דלתות חזקות ומסיביות שככלל תהיינה סגורות ונעולות. פתיחת הדלת תתבצע אך ורק על ידי המאבטח ולא תתאפשר בלי התערבותו וזאת על מנת למנוע התפרצות או כניסה של מפגע לאחר שהצליח להתגבר על המאבטח בדיוק כפי שקרה בבר בקליפורניה.

לדעתי, הכניסה בעסקים הומי אדם ובמיוחד במועדונים ובמסעדות גדולות צריכה להיות בנויה כמו כניסה בשגרירות ולכלול 2 דלתות שיוצרות חדר ביטחון אשר מייצר תהליך כניסה הדרגתי ובשליטה מלאה או מסדרון ראשוני שינתב את הנכנסים פנימה.

מומלץ להתקין בעמדת המאבטח בכניסה אמצעי כגון לחצן מצוקה שיאפשר שליחת הודעה בשעת חירום.

על בעלי עסקים שבהם ישנו ריכוז קהל גדול יחסית להבין שעליהם לחשוב גם על הסכנות הקיימות מבחוץ להקפיד ליישם את כל נהלי האבטחה רלוונטיים אלים וליישמם אופן מלא ומקצועי כדי לעמוד באחריות כלפי הלקוחות וכדי להציב מול היריב מערך נגד יעיל. 

פרק הזמן מרגע שהיריב מתחיל לפעול ועד שכוחות הביטחון מגיעים לזירת האירוע, הינו באחריות בעלי המקום והוא שיקבע מה תהיינה התוצאות של התקיפה.

כמות הכוחות שנשלחה לבר כדי להתמודד עם התוקף מעידה עד כמה מדובר במשימה קשה ומורכבת:

לצערי הרב, כנראה שברוב המקרים, פעולות הנגד של בית העסק עצמו לא יצליחו למנוע מהיריב הנחוש לפעול אבל יתכן וכן יצליחו לשבש את מימוש תכניו המלאה ובכך למזער נזקים.

בישראל, משטרת ישראל מנחה עסקים עם ריכוזי קהל לביצוע פעולות אבטחה פיזיות וטכנולוגיות וגם אם אנחנו לא מקבלים סימן ברור שהן יעילות בטוח שהן מרחיקות יריבים מסוימים שהולכים ומחפשים יעדי תקיפה קלים יותר.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם ברמת עסק פרטי   

שיגרה אופטימית מעוורת את עיני הביטחון

הפיגוע שבוצע בתחילת אוקטובר במפעל באזור התעשייה ברקן על ידי עובד המפעל ממוצא ערבי פלסטיני, בו נרצחו 2 עובדים ועובדת אחת שנפצעה בינוני, מניף לפנינו דגל אדום ענק המתייחס לסכנה הטמונה בשגרה.

לא מדובר בסתם עוד שגרה כי אם בשגרה אופטימית שמעוורת את עיני הביטחון במפעל רגיש כל כך במיקומו ובמאפייני האוכלוסייה שעובדת בו.

בהתבסס על נתוני האירוע, כפי שפורסמו בכלי התקשורת השונים, ניתן להבין שהיו על המחבל הפלסטיני סימנים מחשידים בהתנהגות בחלק מהתקופה הקצרה בה הספיק לעבוד במפעל ובטח שביום הפיגוע עצמו. סימנים שלא אותרו בזמן אמת על ידי אף אחד מהנהלת ומעובדי המפעל האחרים. מסלול המחבל במפעל, בבוקר הפיגוע, לא נראה כמסלול עובד הגיוני שמגיע לעבודה ובנוסף יתכן שכך גם התיק שנשא על גבו ובקשותיו מעובדים אחרים רגע לפני שרצח את שני עמיתיו לעבודה בעזרת רובה אוטומטי.

המציאות בישראל יכולה מצד אחד להסביר היטב את האופטימיות הקיימת אצל חלק מהאזרחים ובמיוחד באזורים שיש בהם ערבים פלסטינים המשולבים בעבודה היומיומית בעסקים ובמפעלים ישראלים ומצד שני מחייבת התנהלות גם כלפיהם, ולא רק, על פי האמרה של "כבדהו וחשדהו". ולא, תעמיד את עצמך ואת הסובבים אותך בסכנה מוחשית ומידית.

אני בעד חיים אופטימיים אבל מבין היטב שהמציאות בישראל מחייבת גם את האופטימיים להיות חשדניים במידה הנדרשת לצורך יצירת סביבה בטוחה המתבססת על הגדרות ונהלים המקלים על היכולת לזהות התנהגות חריגה בקרב העובדים והמבקרים במפעל. אפשר להאמין בדו קיום וטוב שעסקים ומפעלים מעסיקים גם ערבים פלסטינים במסגרת אמונה זו, אבל אסור להתעלם ממאפייני המציאות המורכבת ולעיתים המסוכנת הקיימת בישראל מזה שנים רבות.

המציאות בישראל מחייבת כל אזרח, ובטח כאלה שמעסיקים ואחראים על אזרחים נוספים, להיות ברמה בסיסית של ידע אקטואלי כדי להבין אלו סכנות קיימות בסביבה החופשית ובעיקר באזורים מעורבים ומהם המענים כנגד הניתנים ליישום.

נשאלת השאלה מדוע אנחנו מתעוררים רק כאשר מתרחש פיגוע רצחני? ומדוע אנחנו לא מצליחים ליצור מנגנון למידה מאירועי עבר במאפיינים דומים? הרי הפיגוע במפעל בברקן אינו הפיגוע הראשון שבו עובד מנצל את האמון שניתן בו כדי לחזור למקום עבודתו לצורך רציחת אזרחים חפים מפשע ממניעים לאומניים או אישיים.

מבלי לראות את המצלמות שתיעדו את מסלול הרוצח, מרגע כניסתו למפעל ועד יציאתו כשהרובה בידו, ברור לי שהתנהגותו לא היתה רגילה וכללה סימנים מחשידים שהעידו על רמת לחץ מסוימת. ככלל, אין אדם של יראה סימנים מחשידים בהתנהגות במהלך ביצוע מעשה שמוגדר כלא נורמטיבי ושלילי ובמיוחד כאשר הוא מסתיר כלי נשק בתיק.

אסור שהשגרה האופטימית תפגע ואף תנטרל את החשדנות הטבעית הבסיסית הנדרש שתהיה בכל אדם הנמצא במפעל.

אישית, אני חושב שאזורי תעשייה והעסקים והמפעלים שבשטחם צריכים להיות תחת הנחיה של משטרת ישראל או צה"ל בכל הקשור לתפיסת האבטחה ומימושה בשטח. תפיסה שתשלב את ראיית האבטחה כבר בשלב גיוס העובדים ותמשיך לביצוע פעולות מניעה שתקשנה על היריב הפוטנציאלי בין אם הוא זר לחלוטין או עובד מוכר במפעל.

בעלים ומנהל מפעל חייב לדעת שנושא ביטחון העובדים נמצא תחת אחריותו הישירה וחלה עליו החובה לפעול בהתאם להנחיות כדי לנסות ולמנוע את ניסיון הפיגוע הבא.

כל עובד צריך לדעת ולהרגיש שמסתכלים עליו ובוחנים אותו במהלך יום העבודה גם בעיניים של אבטחה כולל סיכוי שיתשאלו וייבדק אותו במצבים בהם יזהו סימנם מחשידים שמעידים שיתכן שמשהו אצלו לא בסדר.   

מערך אבטחה במפעל חייב לשלב בפעולותיו גם את העובדים בדרך של מודעות לאיומים ולסכנות ובמתן כלים נכונים לסיוע איתור חריגים בסביבת עבודתם וכל זאת כדי ללמדם לא לקבל כל דבר כמובן מאליו ולא להניח הנחות ללא בדיקה.

אני לא יודע אם ניתן היה למנוע את הפיגוע במפעל בברקן אבל כן בטוח שהיה אפשר להיות יותר טובים ביכולת ההתמודדות אל מול איום מהסוג הזה.

אל תתנו לשגרה האופטימית להשכיח מכ את הסכנות הקיימות ולעוור אותכם מלראות אותן לידכם.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאופטימיים!!!

אבטחת אישים – ניסיון התנקשות במועמד לנשיאות בברזיל

ז'איר בולסונרו מתמודד לתפקיד נשיא ברזיל וכמו שזה נראה בעצרות הבחירות שהוא מקיים, יש לו הרבה מאוד תומכים שאף נושאים אותו על הכתפיים בגאווה גדולה.

כידוע, באבטחה בכלל ואבטחת אישים בפרט, האיום יכול להגיע רק מיריב אחד שמעז לנסות ולפגוע באישיות תוך שהוא נטמע בקהל התומכים הרב ומנצל את הצפיפות והרעש לטובת התקרבות למטרה וביצוע פעולת הפגיעה במהירות ובנחישות.

לפני שלושה שבועות, במהלך עצרת בחירות גדולה שהתקיימה בשטח חיצוני, כשהמועמד לנשיאות בולסונרו נישא על כתפי אחד מתומכיו הנלהבים, הגיח פתאום מלפנים מתנקש אשר היה זקוק לשנייה אחת בלבד כדי להצליח לדקור את בולסונרו בעזרת סכין. דקירה אחת שיכלה לסיים את חייו של בולסונרו ואת מסע הבחירות שלו.

האירוע והדקירה תועדו במצלמות ופורסמו בערוצי התקשורת השונים ובכך מאפשרים לנו לצפות שוב כיצד נראה איום באבטחת אישים ומימושו על ידי היריב:

צילום קרוב יותר ובהילוך איטי:

באירוע ניתן להבין עד כמה דרך פעולה נבחרת של היריב שבה הוא משתמש בסכין כאמצעי פגיעה באישיות במהלך אירוע פתוח, ללא בדיקה וסינון של הקהל, הינה קשה לזיהוי מקדים, מחייבת את היריב להגיע עד לאישיות, מצריכה פעולה קצרה ופשוטה ביד אחת ויכולה להיות קטלנית ביותר.

קיים קושי גדול מאוד בזיהוי פגיעה בעזרת סכין מכיוון שלא שומעים רעש וכמעט בלתי אפשרי לזהות את פעולת דקירה ולעיתים אף את הדוקר עצמו. הסימן היחיד שמעיד על כך שקרה משהו הוא התנהגותו של האישיות שנדקר. 

אני לא יודע מהי המדיניות של היחידה לאבטחת אישים בברזיל בהקשר לרמת האבטחה סבב מועמדים לנשיאות, אבל ברור שהאירוע המדובר מחזק את כל היחידות בעולם אשר דואגות לאבטח מועמדים במהלך מערכת הבחירות כדי למנוע ולסכל כל פגיעה בהם שמן הסתם יכולה לפגוע בערכי הדמוקרטיה וברצונות הציבור במדינה.

נראה שהמועמד בולסונרו לא היה מאובטח בצמוד באירוע מכיוון שלא מזהים מאבטח או מאבטחים אישים סביבו ובנוסף נראה שלא לבש אפוד מגן. אני לא יודע מהן הסיבות למצב זה ולמרות זאת אומר בביטחון מלא שהינו מציב את המועמד ברמת סכנה הגבוהה ביותר אל מול היריב הפוטנציאלי. יתכן שהמועמד עצמו החליט לוותר על האבטחה ועל אפוד המגן מסיבותיו הוא ובכך גזר על עצמו להיות חשוף אל מול האיומים הקיימים. המצב מזכיר את התנגדותו של רחבעם זאבי ז"ל לאבטחה ואת המחיר שהוא, משפחתו ואנחנו שילמנו על כך – רבעם זאבי ז"ל נרצח בבית מלון היאט בירושלים בשהייה ללא מאבטחים שנוצרה בעקבות אי רצונו באבטחה.

גם אם המועמד בולסונרו היה מאובטח בצמוד, עדיין המשימה על הגנתו באירוע כנגד האיומים הקיימים בסיטואציה כזו היתה קשה מאוד. מאפייני אירוע מהסוג הזה, מדגישים את הנחת העבודה באבטחת אישים שרמת האבטחה בצמוד הנמוכה ביותר צריכה להתבצע על ידי שני מאבטחים – צמוד וצמד.

תמונות של המועמד נישא על כתפי אחד התומכים כשכל שאר הקהל הצפוץ מסביב ובה ניתן להבחין בבחור עם משקפי השמש שנראה שעל חולצתו יש תג שוטר:

מאבטח צמוד בלבד לא יוכל לתת מענה מלא כנגד האיומים ולכן סביר להניח שלא יצליח לזהות את היריב המתקרב לאישות ולא יצליח למנוע את ביצוע הדקירה מלפנים. הוספת מאבטח צמד שילך מלפנים יעלה משמעותית את המענה כנגד פגיעה באישיות למרות שעדיין המשימה תדרוש מהמאבטחים לעבוד בריכוז מלא ובמקצועיות רבה.

כאמור, כשהאישיות משתתף באירוע המוני ללא אבטחה כלל, אן מה שימנע מהריב לבצע את זממו.

רגע הדקירה:

פעולות הפינוי של המועמד על ידי הקהל:

למזלו של המועמד בולסונרו, הדקירה פגעה באזור שאינו גורם למוות ובסיוע בפינויו המהיר לבית החולים והטיפול שקיבל, חייו ניצלו והוא החלים וחזר להתמודדות:

באבטחת אישים, האישיות יכול להתנגד לאבטחה ולבצע פעולות שיקשו על יחידת האבטחה שאחראית על ביטחונו אבל עליו לדעת שבהחלטות כאלה הוא מעמיד את עצמו סכנת פגיעה ואף בסכנת חיים.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשהיא לא נוחה ולא משרתת תמיד את האינטרסים של המאובטח

התנקשויות באישים – תמונות מספרות – דוגן התורכי, ג'ורג בוש, ברלוסקוני

ניסיון התנקשות בדוגן התורכי במהלך נאומו באירוע – הניסיון נכשל בגלל מעצור באקדח. מה שמעניין באירוע זו התגובה של דוגן שבאינסטינקט פעל כמה שנראה כהגנה ליד עם האקדח של המתנקש:

בתגובתו הראשונה, נראה שדוגן מחכה לירי של המתנקש:

תגובה מצויינת מצדו של דוגן לאחר שהבין שלא היה ירי – מנסה להסיט את היד עם האקדח:

מחזיר מלחמה:

אירוע זריקת נעל לעבר הנשיא ג'ורג בוש במהלך מסיבת עיתונאים – הנשיא מגיב באינסטינקט מהיר שמסייע לו להימנע מפגיעת הנעל בראשו.

רגע הזריקה – הנשיא מזהה את הזורק ומזהה את הנעל שעפה לעברו:

בתגובה הראשונה הנשיא עוצם את עיניו וממתין לפגיעה כאשר במקביל המארח מנסה להגן עליו בעזרת ידו:

הנשיא מנסה להגן על עצמו בעזרת ידו הימנית:

הנשיא מתכופף מספיק נמוך כדי שהנעל תעבור מעל ראשו:

פגיעה בראש ממשלת איטליה לשעבר ברלוסקוני בעזרת פסל מברזל – הפוגע הגיח מתוך קהל צפוף והכה במהירות בפניו של ברלוסקוני.

רגע הפגיעה בלחי השמאלית של ברלוסקוני – כואב:

רגע אחרי הפגיעה ניתן לראות את התוצאה הקשה:

הפוגע והנפגע:

תוצאות הפגיעה מקרוב:

פינוי לרכב תוך כיסוי מקום הפגיעה:

אחרי טיפול:

התנקשויות באישים – תמונות מספרות – קנדי, רייגן, סאדאת

כמעט כל ניסיונות ההתנקשות באישים ברחבי העולם תועדו בצילום סטילס ובסרט ולשמחתנו המדריכים מסייעים לנו להמחיש בהדרכות נושאים מקצועיים שלעתים קשה להבין אם לא רואים אותם הלכה למעשה.

סרט מאפשר באירוע ברצף אבל לפעמים קשה לזהות בו פרטים קטנים, לעומתו תמונה תופסת רגע מיוחד באירוע ומצליחה להראות מה שסרט לא.

אז החלטתי להציג לכם תמונות מיוחדות מהתנקשויות שונות.

תמונות מרצח נשיא ארצות הברית גון קנדי 1963:

מקום הישיבה של המאבטח בחלק האחורי של רכב הנשיא – ניתן לראות את ידית האחיזה והמושב המותקנים מאחור:

הרגע שבו הנשיא נפגע מהכדור הראשון:

רגע אחרי הפגיעה בנשיא – רעייתו מגיבה בצורה מעוררת התפעלות ובמקום לשכב כדי להגן על עצמה, עולה על החלק האחורי של הרכב כדי לסייע למאבטח לטפס ולהגיע לנשיא:

מבט מאחור:

מבט מאחור:

ניסיון ההתנקשות בנשיא רייגן ביציאתו ממלון הילטון 1981 – הנשיא יוצא לתפר בדרכו לרכב, המאבטחים פרוסים בעמדות, קבוצה של אנשים עומדת בצד שמאל של הנשיא במרחק של כמה מטרים.

רגע לפני הירי – שימו לב לתופעה הידועה והלא טובה שבה מאבטחים ושוטרים מסתכלים לעבר המאובטח ולא לכיוון הדפ"א האפשרית:

רגע אחרי ההשתלטות על המתנקש – מאבטחי הנשיא משתמשים בעוזי:

רגע הירי לעבר הנשיא:

תחילת החילוץ לרכב – הנשיא נפגע כבר מהירי:

התנקשות בנשיא מצרים אנואר סאדאת  1981 במהלך מצעד צבאי:

תחילת התקיפה מלפנים בירי וזריקת רימונים:

הסתערות לווידוא הריגה – המתנקשים מגיעים עד לבמה בה יושב הנשיא והמכובדים וממשיכים בירי:

ממשיכים לבצע ירי לכיוון מיקום הנשיא כשלא נראה שמישהו משיב מלחמה נגד המתנקשים:

התוצאה:

הבמה אחרי:

"ניסיון התנקשות" בנשיא ונצואלה במהלך אירוע פתוח

נשיא ונצואלה ועוזריו טוענים שבוצע נגדו ניסיון התנקשות בעזרת 7 רחפנים במהלך השתתפותו באירוע פתוח. גורמים אחרים במדינה טוענים שהפיצוץ שנשמע במהלך נאומו של הנשיא נבע מבלון גז בדירה שממוקמת בבניין סמוך למקום האירוע. 
כהרגלי, חיפשתי שעות ארוכות באינטרנט סרטונים ו/או תמונות שיכולים להעיד על מה שקרה באירוע המדובר ולא מצאתי שום רמז לכך שמדובר בהתקפת רחפנים למעט העובדה שברגע שמיעת הרעש הנשיא והסובבים אותו הסתכלו למעלה ולכן יתכן שאכן מדובר בפיצוץ בלון גז בלבד. את האמת שקצת התאכזבתי מהתוצאה כי אני בדעה שלא רחוק היום שיריב יבחר לנסות להתנקש באישיות בעזרת רחפן.

למרות שלא רואים סימן לרחפנים באירוע, עדיין ניתן ללמוד ממנו על תגובת האנשים לשמע הפיצוץ תוך כדי אירוע, תגובת מערך האבטחה של נשיא ונצואלה ותגובת הקהל שכלל בעיקר חיילים.

תיעוד האירוע:

תגובת האישים:

האירוע מוכיח שוב עד כמה מערך האבטחה יכול להבין מהתנהגות האנשים שמתרחש משהו בגזרת האישיות. תגובת הנשיא, רעייתו והקצינים שסביבו כן יכולים להעיד על איזשהו פיצוץ שהתרחש למעלה כי כולם באופן אינסטינקטיבי הסתכלו לשמיים ולא נראו כמי שמחפשים מאיפה הרעש (התגובה שלהם קצת לא מתאימה לעובדה שאין בסרטונים ובתמונות שום סימן להמצאות רחפנים בגזרה). התנהגות האישיות וכל שאר האנשים על הבמה, נותנת למערך האבטחה סימן שמשהו מתרחש ולכן גם אם הם עדיין לא מבינים במה מדובר חלה עליהם החובה להתקרב לאישיות ולהגן עליו בגופם עד להחלטה האם צריך לפנות אותו מהאירוע. יש מושג באבטחה, שאיני יודע אם קיים עדיין, של תקרית לא ידועה שמשמעו שמתרחש אירוע חירום שאינו בגזרה הקרובה למושא האבטחה אבל כן במעגלים הרחוקים יותר ושיכול להשפיע על ביטחונו ולכן מצריך התייחסות של מערך האבטחה. חדי העין יוכלו להבחין בקצין שעומד מימין לנשיא בשורה השניה וכמה שניות אחרי שמיעת הרעש נופל לרצפה (כנראה שההסתכלות למעלה גרמה לו לאיבוד שיווי המשקל).

פעולות האבטחה:

תגובת המאבטחים של נשיא ונצואלה הגיע יחסית מהר מרגע שמיעת הרעש שכללה בשלב הראשון צמצום טווח לכיוון הנשיא תוך שימוש באמצעי מיגון נפתח ובשלב השני פינוי הנשיא מהבמה וכנראה שמהאירוע. צוות האבטחה של הנשיא ניתח בצורה נכונה את האירוע ופעל בקבלת החלטות שמתאימה לו. התגובה של צוות האבטחה מתאימה למצב שבו אתה מבין שמתרחש איזשהו אירוע חריג אבל עדיין לא מבין בדיוק מה זה ולכן מכיוון שנשמע פיצוץ אתה מחליט לא לקחת סיכון ומפעיל את תרגולת הסיכוך על האישיות ובהמשך הרחקתו מהגזרה. ניתן לראות שהצוות השאיר מאבטח בעמדה סטטית שממשיך להסתכל לחזית ולא משתתף בפעולת הסיכוך (המאבטח משמאל).

פינוי הנשיא אחרי החילוץ מהבמה דווקא נראה רגוע:

תגובת הקהל:

אני חושב שתגובת הקהל מעידה על כך שלא מדובר בהתקפת רחפנים ופצצות מהשמיים מכיוון שנראה שבזמן שהאישים על הבמה מגיבים לשמע הרעש, החיילים ממשיכים לעמוד במקומם. אני מאמין שבמידה והחיילים היו מבינים שמתרחש פיצוץ מעליהם היו מגיבים באינסטינקט של בריחה מהירה יותר. בריחת החיילים מהרחבה, ממחישה כיצד נראה קהל שמחליט לברוח מאירוע ברגע אחד וביחד ובעיקר מדגיש את הקושי המקצועי לשלוט בו ברגעים הללו. מאפייני בריחת הקהל מדגישים את החשיבות בתכנון נתיבי הקהל בשגרה ובחירום באירועים המוניים.

רחפנים או פיצוץ בלון גז בדירה:

כאמור, צפיתי בכמה וכמה סרטונים שמתעדים את האירוע ופורסמו ביוטיוב ולא ראיתי באף אחד מהם זכר לרחפנים או לפיצוץ שהתרחש מעל רחבת האירוע. נראה לי הגיוני שבמידה והיה מתרחש פיצוץ של חומר נפץ שמוצמד לרחפן, היינו צריכים לראות בסרטונים מהאירוע חלקים של הרחפן נופלים מהשמיים לרחבה. בשום שלב לא מזהים נפילה של חלקים מלמעלה ולכן אני בספק שמדובר במתקפה של 7 רחפנים עם פצצות כפי שהנשיא ועוזריו מיהרו לפרסם למרות תגובתם של הנשיא והסובבים אותו על הבמה בהסתכלות לשמיים.

גורמים אחרים, שאינם גורמי הנשיא, טוענים שמדובר בפיצוץ בלון גז שהתרחש בדירה בבניין שממוקם בסמוך למקום האירוע ואף פרסמו תמונות של הדירה ושל כוחות הביטחון שהגיעו אליה.

יום אחרי האירוע, רשתות הטלוויזיה החלו להציג סרטון שכנראה הגיע משלטונות ונצואלה שבו הם טוענים שרואים את הרחפן שהתפוצץ מעל האירוע.

סרטון המציג כביכול את הרחפן:

למרות הצגת הסרטון, קשה להחליט האם מדובר בצילום אוטנטי של הרחפן מהאירוע המדובר.

לסיכום, אני ממליץ לכל העוסקים באבטחה בכלל ובאבטחת אישים בפרט להמשיך ולבחון ברצינות את איום הרחפנים ואת יכולת היריב להשתמש בו. דאעש ואחרים כבר הוכיחו יכולת לשימוש ברחפן לצורך ביצוע פיגוע ולכן ברור שלא רחוק היום שבו יריבים אחרים ונוספים יחקו אותם לנסיונות פגיעה במתקנים ואף באישים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במוכנות לכל מצב אפשרי והגיוני

תיעוד: הנספח הצבאי באירופה שהה בפגישה – רכב השרד נגנב

הנהג והמאבטח הישראלי המתינו מחוץ לכלי הרכב המונע. גנב ניצל את ההזדמנות ונמלט עם האאודי היוקרתי.

ביום שני ה 2.7.18 פורסמה בתקשורת הידיעה הנ"ל כולל סרטון המתעד את רגע גניבת הרכב ואת התגובה הראשונה של המאבטח והנהג ששהו בגזרתו הקרובה (בחזית המלון – התפר):

 

 

האירוע המצולם נותן לנו הזדמנות נוספת להסביר את מה שאפשר על עבודה המאבטח הצמוד לאישיות. 
האישיות, הנספח הצבאי במדינה באירופה, מקיים פגישה בבית מלון שכנראה נמצאת לקראת סיום. 
ניתן לראות בסרטון שרכב האישיות ממוקם כבר בחזית בית המלון עם הפנים לכיוון הנסיעה, נהג הרכב והמאבטח שוהים גם בחזית (מוגדר באבטחה כאזור התפר – האזור שבין דלת היציאה מהמלון ועד הרכב). לפני רגע הגניבה, רואים את המאבטח הולך על המדרכה ובשלב מסוים עובר מולו אדם המחזיק בידו מעיל ולאחר מכן נראה המאבטח מתקדם ונעמד יחד עם הנהג והאישיות כשכולם עומדים ביחד על המדרכה בחלק שמאחורי הרכב.
רגע הגניבה: השלושה עדיין עומדים ומדברים, הגנב מגיע לרכב מכיוון המדרכה הנגדית, מתעכב לכמה שניות ליד דלת הנהג, נכנס לרכב בטבעיות ולאחר כ – 3 שניות מתחיל בנסיעה מהמקום. נראה שהנהג הבין ראשון שמשהו קורה עם הרכב, מעיר את תשומת לבו של המאבטח שמתחיל לרוץ קדימה תוך שכנראה צועק משהו לנהג.
בהמשך התברר שהרכב היוקרתי נוטרל מרחוק על ידי חברת אאודי ונמצא נטוש בשכונה המוסלמית.
באופן אישי אני חושב שמעט מאוד אנשים היו חושבים על האפשרות שמישהו יבוא ויגנוב את הרכב מתחת לאף של המאבטח והנהג ובאותה נשימה יש לציין שההחלטה להשאיר את הרכב פתוח עם המפתחות בפנים והעמידה עם הגב לרכב התבררה כהחלטה אומללה. לא יהיה נכון להסתפק בלהגיד שמדובר בטיפשות מצד המאבטח והנהג כי אז לא נשכיל ללמוד מהאירוע וגם כי אני בטוח שהמאבטח והנהג לא באמת טיפשים. 
טעות מקצועית כזו יכולה לנבוע מחוסר אמונה שיכול לקרות משהו או כתוצאה משחיקה אישית או שילוב של שניהם ביחד. 

 

תמונה: הרגע שבו הגנב מתעכב לכמה שניות לפני שנכנס לרכב ונוסע עמו מהמקום:

באבטחת אישים, רמת אבטחה של מאבטח אחד נחשבת למאתגרת וקשה ומחייבת את המאבטח עצמו ליכולת קבלת החלטות גבוהה בעיקר בהחלטה לגבי מיקומו ביחס למיקום האישיות והאיומים האפשריים בכל זמן נתון. המאבטח אחראי על ביטחונו של האישיות בלבד תוך שהוא מתייחס לכל האמצעים ובעלי התפקידים שעומדים לרשותו ומשתמש בהם מכיוון ראיית האיומים והמענה הטוב ביותר שהוא יכול לייצר כנגדם. תרגום תפיסת האבטחה בשטח שולחת את המאבטח הצמוד לאבטח את האישיות בשלב ההגעה למלון, בציר ההליכה שלו מהרכב ועד לחדר בו מתקיימת הפגישה, במהלך השהייה בפגישה, בציר היציאה עד לרכב וברכב עד תחילת נסיעה ויציאה מהגזרה. מאפייני פעילות האישיות ישפיעו על תהליך ניתוח האיומים שיבצע המאבטח. פעילות שמוגדרת כמדפס (פעילות שחוזרת על עצמה) תגדיל את רשימת האיומים האפשריים כנגד האישיות לעומת פעילות שאינה מדפס שתקטין את רשימת האיומים. בשני המקרים יידרש המאבטח להתאים את רמת המענה לרמת האיום תוך שהוא מתייחס לכל מקום שבו יימצא האישיות – הרכב, התפר, ציר ההליכה במלון וחדר הפגישה.
מכיוון שמדובר ברמת אבטחה של מאבטח אחד, הוא מוגדר כמעגל הראשון והאחרון לפני ההגעה לאישיות ומכיוון שכך נקבע שככלל ישהה המאבטח בצמוד למיקום האישיות כאשר צריכה להיות סיבה מאוד טובה שתגרום לו לעזוב לצורך ביצוע פעולת אבטחה בגזרה אחרת.
צריך להיות ברור, שבמידה והאישיות המדובר משתמש באותו מלון לביצוע פגישות הרי שמדובר בפעילות שמוגדרת כמדפס ולכן על המאבטח להקפיד להיות צמוד לאישיות כל הזמן תוך שהוא משכיל להפעיל את הנהג לצורך פיקוח על הרכב כמענה אבטחתי כנגד פעולות אפשריות של היריב.
באבטחת אישים, הנהג הינו חלק ממערך האבטחה ובמיוחד כשרמת האבטחה הינה מאבטח אחד בלבד ולכן עליו לזכור את אחריותו בכל הקשור לרכב האישיות בנושא תקינות הרכב, נראות הרכב וביטחון הרכב כחלק ממערך האבטחה הכולל. נהג מקצועי ומבצעי חייב להבין שכאשר הוא נשאר בגזרת הפעילות, עליו להקפיד להישאר בפיקוח רציף על הרכב ובשלב שלפני היציאה, כפי שהיה באירוע המדובר, עליו לשבת במקומו בתוך הרכב. אם הנהג היה עובד בהתאם לעקרונות תפקידו כנהג אישיות מאובטח, הגנב לא היה חושב לנסות לגנוב את הרכב. הטעות המבצעית של המאבטח היא בכך שלא הקפיד שהנהג יישב ברכב בשלב יציאת האישיות מהמלון כמוכנות לחירום. לא הייתי ממהר להעיר למאבטח על כך שגנבו את הרכב בגלל שהנהג לא ישב בתוכו וכן הייתי מעיר לו על כך שלא היה במוכנות מבצעית מלאה. לרכב יש תפקיד חשוב מאוד בשלב יציאת האישיות לרכב והראייה לכך בניסיון ההתנקשות בנשיא רונלד רייגן ובראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
כל מאבטח ובמיוחד מאבטח אישים, חייב לזכור שכל עקרון אבטחה שלא יתבצע בהקפדה מלאה יגרום לפער אבטחתי שיתכן ויתגלה ליריב שיהיה מספיק אמיץ לנצל אותו לצורך ניסיון פגיעה באישיות או לצורך ביצוע פעולה אחרת כגון גניבת רכב השרד המפואר שלו.

זכרו, "שאבטחה צריך לקיים" תוך הקפדה על ביצוע כלל עקרונות האבטחה

אבטחת אישים – 2 ניסיונות התנקשות באותו יום, באתיופיה ובזימבבואה

ניסיון התנקשות בראש הממשלה: הרוג ו-150 פצועים בפיצוץ בעצרת בבירת אתיופיה

רימון הושלך לאזור שבו נאם המנהיג הצעיר אבייה אחמד, המוביל רפורמות היסטוריות ומקדם שלום עם אריתריאה השכנה. הוא לא נפגע, ואמר כי "כוחות המתנגדים לאתיופיה מאוחדת" אחראים לתקרית

ניסיון התנקשות בנשיא זימבבואה אמרסון מננגגואה. על פי דיווחים שפורסמו היום (שבת) בתקשורת המקומית, התרחש פיצוץ באצטדיון בבולאוואיו, שם ערך הנשיא עצרת לקראת הבחירות שיתרחשו בחודש הבא. מהדיווחים עולה כי מננגגואה לא נפגע והוא פונה במהירות מהזירה.

ביום שבת ה – 23 ליוני 2018 בוצעו 2 ניסיונות התנקשות שונים בשתי עצרות של 2 מנהיגים – ראש ממשלת אתיופיה ונשיא זימבבואה. בשני האירועים, היריב החליט לנסות ולפגוע באישיות בעזרת רימון יד ובשורה התחתונה לא הצליח במשימה אבל כן סיפק לנו את ההזדמנות לראות כיצד דרך פעולה כזו יוצאת לפועל ובנוסף כיצד מערך אבטחה פועל במצב חירום.
בשני המקרים מדובר בניסיון התנקשות באישיות במהלך שהייתו בבמת הכבוד אל מול עשרות אלפי אזרחים צפופים ולא בדוקים. המשמעות מכך, שכל אזרח שנמצא באירוע יכול לשאת על עצמו אמצעי לחימה ולנסות להשתמש בו בעיתוי שיבחר כנגד האישיות.
ראש ממשלת אתיופיה, ישב על כסא בשורה הראשונה בבמה גבוהה כשלפתע נשמע קול של פיצוץ מימין לבמה. ראש הממשלה והיושבים לצדו, הגיבו לשמע הפיצוץ והסתכלו לצד ימין על מנת לנסות ולהבין מה קרה כשבמקביל מאבטחיו של ראש הממשלה מתקרבים אליו ומחליטים להוציא אותו מהבמה ומהאירוע.

אירוע המוני – הקהל באירוע:

הבמה באירוע – ראש הממשלה במהלך הנאום מאחורי פודיום משוריין:

הבמה באירוע – ראש הממשלה מודה לקהל לאחר הנאום:

הבמה באירוע – ראש הממשלה יושב בשורה הראשונה לפני הפיצוץ:

הבמה באירוע – ראש הממשלה מגיב לשמע הפיצוץ – מסתכל ימינה:

תיעוד האירוע – הפיצוץ, תגובת הקהל ופינוי ראש הממשלה מהבמה:

תיעוד האירוע – פינוי ראש הממשלה מהבמה:

מיקום הפיצוץ בתוך הקהל – ניתן לראות את העשן לאחר הפיצוץ – הפיצוץ לא היה ממש קרוב לבמה:

ראש ממשלה שמחליט להשתתף באירוע פתוח עם קהל לא מסונן, מאלץ את מערך האבטחה שלו להתמודד עם מספר איומים שהמענה אליהם הוא בעיקר טקטי ולכן מחייב תכנון התואם את נתוני ומאפייני האירוע, הנחות העבודה הנובעות מהם ובחירת המענים המתאימים ביותר. הנחת העבודה המרכזית באירוע פתוח – כל אזרח יכול להגיע למרחק קצר מהאישיות ויכול לנסות לפגוע בו בעזרת אמצעי לחימה שיבחר לעצמו. 
ניתן לראות בתמונות ובסרטונים שמערך האבטחה בחר ופעל על פי המענים הבאים:

  1. במה גבוהה שמקשה על העומדים קרוב אליה לראות את ראש הממשלה ובכך מרחיקה את היריב הפוטנציאלי לטווח בינוני ומעלה.

  2. פודיום משוריין להגנה על ראש הממשלה במהלך הנאום.

  3. מיקום המאבטחים על הבמה בקרבת ראש הממשלה לצורך תגובה מהירה באירוע חירום.

  4. תכנית לפינוי ראש הממשלה באירוע חירום – ניתן להסיק שהיתה כזו לפי פעולות המאבטחים במהלך הפינוי מהבמה.

בהתבסס על האירוע המדובר וסממני האבטחה שבו, אני מעריך שהיחידה לאבטחת ראש הממשלה עברה הכשרה ואימונים על ידי גורם מקצועי זר ולמרות זאת אומר שעליהם לשפר את המוכנות שלהם לשעת חירום:

  1. שימוש בפודיום משוריין באירוע פתוח לקהל הרחב הוא מענה טוב להגנה על האישיות במהלך הנאום אבל מאבד מערכו ומיעילותו אם בשאר הזמן האישיות חשוף לחלוטין בקו ראייה ופגיעה.  

  2. מומלץ להשאיר את השטח שסמוך למדרגות ומאחורי הבמה נקי לחלוטין מאנשים על מנת לאפשר פינוי האישיות לאזור ללא איומים יחסית.

  3. ציר פינוי – מומלץ לסגור לחלוטין את תחילתו של ציר הפינוי מאנשים ורכבים על מנת לאפשר פינוי רכוב מהיר וללא מכשולים.

  4. בגלל כמות הקהל באירוע, מומלץ ליצור מתחת או ליד הבמה חדר ביטחון שיאפשר פינוי ראשוני במידה ולא יהיה ניתן לצאת מגזרת האירוע.

המאבטחים של ראש ממשלת אתיופיה הגיבו מהר יחסית לשמע הפיצוץ וקיבלו החלטה מקצועית נכונה לפינוי מידי של האישיות מהבמה ומהאירוע.

הנשיא החדש של זימבבואה השתתף באירוע המוני שהתקיים באצטדיון המקומי ופתוח לקהל הרחב. מאפייני האירוע מאוד דומים לאירוע של ראש ממשלת אתיופיה בהבדל משמעותי במאפייני מיקום הקהל ביחס לבמה, הבמה ממוקמת בצד אחד של האצטדיון והקהל ממוקם ביציעים בצדדים וממול כאשר נוצר מרחק גדול יחסית בינו לבין הנשיא והמכובדים. בנוסף, קיים אוהל הצמוד לבמה שניתן להעריך שמיועד לשהייה של המכובדים לפני העלייה לבמה ולשהייה בסיום האירוע.
בהתבוננות ראשונה ברגע הפיצוץ, ניתן היה לחשוב שמדובר במטען חבלה שהונח מתחת לבמה בפינה ההשמאלית מקדימה והופעל כשהנשיא ופמלייתו ירדו ממנה אבל חדי העין יוכלו להבחין שלא זו היתה הדפ"ן של היריב אלה זריקת רימון או מטען חבלה משמאל לבמה לעבר מיקום הנשיא.

הבמה באירוע – ניתן לראות שאין קהל על הדשא בחזית הבמה:

הבמה באירוע – הנשיא על הבמה:

סוף האירוע – הנשיא כבר ירד מהבמה כשמאחוריו, על הבמה הולך כנראה אישיות מאובטח נוסף:

סוף האירוע – רגע הפיצוץ – ממש במיקום הנשיא:

אחרי הפיצוץ – פינוי אישיות מאובטח מהבמה:

אחרי הפיצוץ – אחרי פינוי הנשיא מהשטח:

אחרי הפיצוץ – פינוי רפואי:

תיעוד האירוע בסרטון – שימו לב להתנהגות האנשים שהיו בקרבת הפיצוץ:

תיעוד האירוע בסרטון – הנשיא עם הכובע הצהוב, יורד מהבמה – ניתן להבחין ברימון שנזרק משמאל כשהנשיא מסיים את הירידה מהבמה:

נשיא זימבבואה מאובטח על ידי יחידה לאבטחת אישים ששוב נראה שעברה הכשרה ואימונים על ידי גורם זר.
מבנה ההליכה באירוע נראה מוכר:

נראה שתכנית האבטחה באירוע בהתייחס לקהל ולדפ"אות ממנו, היתה נכונה ויצרה מרחק טקטי גדול בין מיקום הנשיא ושאר האישים למיקום הקהל. 
לעומת זאת, יתכן שאזור הבמה כולל אזור אוהל המכובדים לא קיבל התייחסות טובה ובכך אפשר ליריב להיכנס אליו, להתמקם עם רימון יד במרחק קצר מהנשיא עד כדי יכולת השלכה במהלך הליכתו בתפר בסיום האירוע.
בהתבוננות על דיוק ההשלכה ועיתוי הפיצוץ, היה מאוד מפתיע לקרוא ולשמוע שהנשיא לא נפגע כלל.
באירועים כאלה חשוב לבדוק את כלל האנשים שנמצאים בגזרה הקרובה לאישיות לפני הגעתו ובנוסף מומלץ לבצע בדיקה נוספת ופעולות לאיתור חריגים רגע לפני סיום האירוע ויציאת האישיות ממנו.
במידה ומאפייני השטח מאפשרים זאת וכללי הטקס מתאימים, מומלץ לבחור בציר יציאה נגדי למיקום האנשים גם אם הם מוגדרים כמכובדים.
נראה שפינוי האישיות המאובטח שהיה עדיין על הבמה היה מהיר ובניגוד לכיוון הפיצוץ.
על פי מהירות התגובה של הצוות הרפואי, ברור שתכנית האירוע מקצועית וכללה כוחות רפואיים שמוקמו בקרבת מקום ולכן יכלו להגיב כך.

גם האירוע הנ"ל מדגיש את חשיבות הפעולות המקדימות, בשהייה ובסיום כנגד אפשרות של שהיית יריב המתכנן לפגוע בנשיא.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בהתאם לתכנית מבצעית מקצועית מלאה!!!

אסון נחל צפית – ה "יהיה בסדר" פרץ את כל מעגלי ההגנה

כל מה שאני כותב הוא על דעתי בלבד ובמטרה לנסות להעביר מסר לצורך למידה לעתיד ולא כדי לחפש אשמים.
קבלת החלטה להוציא קבוצה של נערים לטיול גיבוש באזור בעל סיכון גבוהה טומנת בתוכה סיכוי להסתבכות באירוע חירום שאף יכול לסכן חיים. לצערי הרב, טיול הגיבוש של הנערים ממכינת בני ציון הסתיים באסון בו נהרגו 9 נערות ונער אחד מתוך קבוצה של 25 סה"כ.

אין ספק שמדובר במוות מיותר שהיה יכול להימנע אם מקבלי ההחלטות היו מבינים באמת את האחריות שמוטלת עליהם לשמירה על ביטחונם וחייהם של אותם נערים ונערות.
10 ההרוגים, במותם מצווים עלינו לחקור ולבדוק את עצמנו שוב בכל הקשור לתהליך קבלת החלטות ברמת אחריות אישית וברמת אחריות על אחרים ובאמונה המוטעית במושג הכל כך ישראלי – "יהיה בסדר".
אסון נחל צפית, מדגיש באדום חזק מאוד שהשימוש ב "יהיה בסדר" מסוכן מאוד ויכול לגרום לקבלת החלטה מוטעית תוך עיוורון בכל מעגלי ההגנה הקיימים ולמרות תמרורי אזהרה ברורים וחדים שלא אמורים לגרום לטעויות כלל.
אסון נחל צפית, מראה לנו שגם בעלי תפקידים מנוסים ומוערכים מאוד יכולים לקבל החלטה מוטעית מיסודה למרות שהיא נעשית שוב ושוב וכמעט באותה מתכונת וגם הם יכולים לשכוח לרגע שמתוקף תפקידם הם אחראים על ביטחונם של אנשים אחרים ולכן חלה עליהם החובה ללכת לחומרה ואיסור מוחלט לקחת סיכונים מיותרים.
עד לאסון לא באמת ראיתי והבנתי איך נראה ערוץ נחל שמתמלא בפתאומיות במי גשמים וזורם בחוזקה אדירה ואז ראיתי את התמונות בטלוויזיה ואת הסרטון הזה שצולם בחו"ל ופורסם ברשתות החברתיות:

אחריות של אדם מתחלקת לשניים, אחריות אישית ואחריות על אחרים.

כשאדם מקבל החלטה שכשורה רק אליו והיא אינה משפיעה על אנשים נוספים, האחריות על תוצאותיה האפשריות היא שלו ורק שלו ולכן זכותו להחליט שהוא מתעלם מאזהרות ומסכנות ידועות וזכותו להחליט לקחת סיכון. הוא יכול לעשות כל דבר גם אם הוא מסוכן מאוד.

לעומת זאת, כשאדם צריך לקבל החלטה שכשורה גם לאנשים נוספים ולא רק אליו, האחריות תופסת מקום מרכזי שמחייב כל פעם מחדש ביצוע תהליך קבלת החלטות יסודי שמשכלל בתוכו את כל הנתונים הקיימים, שאיבת נתונים מגורמים מוסמכים והקשבה לבעלי תפקידים זוטרים ולאנשים בשטח. כשאדם אחראי על אנשים אחרים, אינו יכול לקחת סיכונים מיותרים ולהגיד "יהיה בסדר" ובמיוחד שמסביבו נשמעים אזהרות רשמיות ולא רשמיות לגודל הסכנה האפשרית. אדם כזה חייב לזכור שכל מי שנמצא תחת אחריותו סומך עליו ולרוב בעיניים עצומות ובנוסף, אנשים במעגלים נוספים סומכים עליו מתוקף היותו בעל הסמכות, הידע והניסיון.

פעילות גם מתחלקת לשני סוגים עיקריים, פעילות חובה ופעילות שאינה חובה.

פעילות חובה, הינה פעילות שהתוצאה שלה משפיעה על גורל אנשים מסוימים ו/או על מדינה שלמה ולכן תתבצע גם בתנאים קשים שיש בהם סיכון לחיי אדם. בדרך כלל מי שיבצע פעילות כזו יהיה כוח מקצועי ומיומן שלא ישלב בתוכו אנשים לא מקצועיים.

פעילות שאינה חובה, הינה פעילות שצריכים לקיים באופן אישי או קבוצתי, בהחלטה אישית או בהנחיה, מרצון או שלא מרצון ושהתוצאה והייעוד שלה משפיעים רק על המבצעים אותה ואולי גם על מעגל אנשים נוסף ואין חובה שתתקיים עכשיו ולכן אין שום סיבה להוציא אותה לפועל בתנאים לא מתאימים וניתן להמתין עד שכן יתאימו.

תהליך קבלת ההחלטות ליציאת הקבוצה ממכינת בני ציון לטיול באזור נחל צפית והסביבה, כלל מספר גורמים במספר מעגלים שונים:

  1. גופים רשמיים כגון משרד החינוך ורשות הטבע והגנים.
  2. מנהל המכינה ובעלי תפקידים במכינה הכפופים אליו.
  3. הורי הנערים והנערות.
  4. הנערים והנערות.
  5. מדריכי הטיול.
  6. גורמים חיצוניים ומוכרים כגון תלמידים לשעבר במכינה.

אני מעריך, שרוב האנשים מכל המעגלים שציינתי, היו מודעים למזג האוויר הסוער שהיה צפוי בדיוק במועד הטיול כולל אזהרות ממוקדות לסכנות הצפויות באזור הספציפי של הטיול. חלק מהאנשים, כולל חלק מהתלמידים, ציינו את דאגתם מיציאה לטיול במועד המתוכנן ואף ציינו בפני מקבלי ההחלטות מהמכינה את הידיעה על האזהרות הקיימות ועשו כך גם בינם לבין עצמם בשיחות ובהתכתבויות בווטסאפ.

אני מעריך שמעגל בעלי התפקידים במכינה שהיו צריכים להחליט האם לצאת לטיול, קיימו ישיבות בנושא שבהן עלו כל הנתונים כולל האזהרות על מזג האוויר הסוער. אני גם מעריך שחלק מבעלי התפקידים טענו שלא כדאי לצאת לטיול בתנאים אלו. על פי הדיווחים בתקשורת, מתברר שחלק מבעלי התפקידים התייעצו עם אנשים אחרים מחוץ למכינה, שחלקם טענו שלא כדאי לקחת סיכון וחלקם טענו שיהיה בסדר, והעבירו את המידע שקיבלו למנהל המכינה.

שוב על פי מה שראיתי בתקשורת, במעגל ההורים, חלקם ציינו שדיברו עם הילדים על האזהרות והסכנות שיש ביציאה לטיול במועד המתוכנן וחלקם אף ביקשו מהילד/ה לא לצאת.

גם במעגל הנערים והנערות עלה חשש מיציאה לטיול שבא לידי ביטוי בשיחות בקבוצה ובהתכתבויות בווטסאפ, כולל התכתבות שתיראה תחושה של אנחנו נמות.

מבלי להכיר את המדריכים שהובילו את הקבוצה בשטח, אני בטוח שחלקם ואפילו כולם בעלי ניסיון מקצועי כולל ניסיון והכרות באזור הטיול עצמו וכולל מודעות לסכנות הקיימות ביציאה לטיול בתנאי מזג אוויר קשים.

ה"יהיה בסדר" בתהליך קבלת ההחלטות ביציאה לטיול לנחל צפית, פרץ את כל מעגלי ההגנה ומנע מאותם גורמים שהיו בהם לדבוק בכל הכוח בתחושה הלא טובה ובהרגשה שמשהו רע עומד לקרות עד כדי כך שאף אחד לא באמת עמד על הרגליים האחוריות כדי למנוע את יציאת הקבוצה לאזור הסכנה. זה מדהים כל פעם מחדש עד כמה אנחנו "מתעוורים" אל מול אותם בעלי תפקידים מוערכים ומנוסים ועד כמה אנחנו מתעלמים מכל הדגלים האדומים שמתנופפים שוב ושוב לנגד עינינו.

לצערי הרב, מדובר בתופעה מוכרת שכבר גבתה חיים של מנהיגים ואנשים תמימים שכל חטאם היה שסמכו על מי שהיה אחראי עליהם ושקיבל עבורם החלטות ולמרות זאת כל פעם מחדש חוזרת על עצמה מחדש.

באופן אישי, אני חושב שחשוב לחקור את האירוע המצער הזה לעומק ובמידה ויימצא מישהו שהתרשל אף להעניש אותו על כך אבל יותר חשוב לי שכולם כולל כולם, ילמדו מהאסון הנורא הזה ושמעכשיו והלאה יעשו מאמצים לא לחזור על הטעויות הגורליות הללו ובעיקר יוציאו מחייהם את המושג "יהיה בסדר".

תעשו טובה לעצמכם ולאלו שתחת אחריותכם ותזכרו את 10 הנערות והנער שנהרגו סתם ככה ושבמותם ציוו עלינו להפסיק להאמין בעיניים עצומות ש"יהיה בסדר", להטיל ספק גם בבעלי תפקידים בכירים, לא ללכת תמיד אחרי העדר, לדעת לבחור בחומרה ולא להקל ראש ולהקשיב גם לאנשים זוטרים.

הלוואי ולא יקרו עוד אסונות כאלו.

יהי זכרם ברוך ושהמשפחות לא יידעו עוד צער.

זכרו ש"להיות מנהיג זה לא קשור ליכולות, זה קשור לאחריות!!! מנהיג לא רק אחראי על החלטות נכונות, הוא חייב להיות אחראי גם להחלטות גרועות!!!