בשנות ה – 70 של המאה ה -20, מדינת ישראל חוותה עשרות פיגועים שבוצעו על ידי ארגונים פלסטינים כנגד אזרחים תמימים וחפים מפשע. חלקם נחשבים כפעולות תקיפה קשות ונועזות:
22 במאי 1970 – ירי 3 טילי בזוקה על אוטובוס ילדי אביבים.
8 במאי 1972 – חטיפת מטוס של חברת סבנה איירליינס מבריסל לתל אביב.
30 במאי 1972 – הטבח בנמל התעופה בן גוריון שבוצע על ידי 3 מחבלים מהארגון הקומוניסטי הקיצוני "הצבא האדום היפני".
11 באפריל 1974 – פיגוע בקרית שמונה שהתבצע על ידי 3 מחבלים.
15 במאי 1974 – טבח מעלות שהתבצע על ידי 3 מחבלים.
6 במרץ 1975 – הפיגוע במלון סבוי בתל אביב.
11 במרץ 1978 – פיגוע כביש החוף שבוצע על ידי מחבלים שהגיעו מהים בסירות גומי.
22 באפריל 1979 – פיגוע בנהריה שבוצע על ידי חוליית מחבלים בפיקודו של סמיר קונטאר.
אחד הפיגועים האחרונים של עשור זה התרחש מחוץ לגבולות ישראל כאשר בתאריך 13 לנובמבר 1979, חוליית מחבלים פלסטינית ניסתה להתנקש בחייו של שגריר ישראל בליסבון מר אפרים אלדר ז"ל שהחל את תפקידו כשגריר ישראל הראשון בפורטוגל שנתיים לפניי, בשנת 1977.
מאז ועד היום, שגרירות ישראל בליסבון, פורטוגל, ממוקמת בקומה הרביעית באותו בניין קומות בו התבצע ניסיון ההתנקשות בשגריר אפרים אלדר ז"ל.
תמונה של הבניין בו מוקמת שגרירות ישראל:
ביום ניסיון ההתנקשות, 13 לנובמבר 1979, האבטחה בשגרירות כללה את הקב"ט הישראלי ושוטר מקומי כאשר אבטחת השגריר בוצעה על ידי המקומיים וכללה נהג מבצעי ומאבטח אישים. בערך בשעה 09:30 רכב השגריר הגיע לחזית הבניין ונעצר במקביל לפתח הכניסה הראשי. הנוסעים ברכב ישבו בהתאם לעקרונות אבטחת אישיות בתנועה רכובה כאשר הנהג במקומו במושב נהיגת הרכב, המאבטח לידו במושב הקדמי והשגריר במושב האחורי מאחורי מושב המאבטח. קב"ט השגרירות שהה בזמן ההגעה בקומה הרביעית והשוטר המקומי התמקם בתפר בסמוך לנקודת העצירה. מיד לאחר עצירת הרכב, המאבטח הצמוד יצא מהרכב כשהוא אוחז בתיק המסמכים של השגריר. הנהג הקפיד להישאר במקומו ברכב תוך שהוא נשאר בהילוך נסיעה ורגלו על דוושת העצירה. הכל היה מוכן ליציאת השגריר מהרכב. ברגע שהשגריר פתח את הדלת והתחיל בתנועת יציאה מהרכב, מחבל 1 מגיח לעבר הרכב, מתחיל בירי מרובה אוטומטי ולאחר מכן מחליט להקיף את הרכב כנראה כדי להגיע ליכולת פגיעה בנהג ובשוטר המקומי. כתוצאה מהירי, המאבטח הצמוד המקומי נהרג והשגריר אפרים אלדר נפצע ברגלו. בהחלטה נכונה מצליח השגריר לחזור לתוך הרכב. במקביל מגיח מחבל 2 וזורק רימון לעבר השוטר המקומי שעמד בתפר, כנראה בין דלת הכניסה למיקום רכב השגריר. השוטר נפצע מפיצוץ הרימון ומחלץ את עצמו לתוך הבניין. נהג הרכב המקומי פועל באינסטינקט מדהים, שמתאים לכל מה שקב"ט השגרירות תדרך אותו, לוחץ על דוושת הגז ומתחיל בנסיעה מהירה קדימה תוך שהוא דורס את מחבל 1 שלא הספיק להקיף את הרכב מחלקו הקדמי. שני המחבלים בורחים מזירת האירוע ונעלמים והנהג מחלץ את השגריר לתחנת המשטרה הקרובה ומשם הועבר לבית החולים הקרוב ביותר להמשך טיפול רפואי.
על פי תיאור עדי ראייה, 2 המחבלים המתינו להגעת רכב השגריר בקרבת בניין השגרירות ברכב סדאן לבן, וכאשר הגיע, יצאו ממנו ונעו לכיוונו. המחבלים שביצעו את הפעולה לא נתפסו עד היום.
תמונה של מיקום בניין השגרירות והצומת שליד:
תמונות עם סימון מיקום נקודת העצירה:
סיקור האירוע בתקשורת המקומית:
תובנות ולקחים מהאירוע:
באבטחת אישים, שלב העזיבה או ההגעה של האישיות לתפר במתקן קבע, מוגדר כרגיש ביותר מכיוון שליריב יש את היכולת לדעת את מיקום מתקן השגרירות ולגלות האם קיים מדפס בזמן ההגעה של השגריר בבוקר ובהתאם לכך לתכנן את פעולותיו.
אני מניח שהמחבלים ביצעו פעולות לאיסוף מידע על רמת האבטחה בשגרירות ובמיוחד על רמת האבטחה של השגריר בזמן הגעתו בבוקר. אין ספק שהמחבלים ראו והכירו את העובדה שבזמן הגעת השגריר לשגרירות ישנו שוטר אחד שממתין בנקודת העצירה ויחד עם השגריר יש מאבטח אישים צמוד – ההחלטה של המחבלים לבצע את ההתנקשות דווקא בכניסה לשגרירות, למרות כוח האבטחה, אינה מקרית ומעידה שכנראה רמת האבטחה ומאפייני העשייה שלה בפועל לא יצרו הרתעה מספקת וששאפו להציג יכולת, תעוזה, נחישות וערך מוסף ויוקרה גבוהים. אותם מחבלים יכלו לאתר דפוס פעולה של השגריר שבו הוא מאובטח אך ורק על ידי המאבטח הצמוד ובכל זאת הם בחרו לבצע את ההתנקשות בחזית שגרירות ישראל.
יסלחו לי השוטר והמאבטח המקומיים על האמירה שסביר להניח ששני המחבלים לא היו פועלים מולם אילולא חשבו שביכולתם לגבור עליהם ולהרוג את השגריר.
מי ששיבש למחבלים את התכנית הוא דווקא הנהג שפעל בקור רוח ובמקצועיות למרות שגם הוא נפצע במהלך הירי הראשון שבוצע. נהג השגריר המקומי הוכיח בפעולותיו שתפקיד נהג אישית הוא מקצוע חשוב ביותר במערך אבטחת אישיות עד כדי הצלתו מפגיעה או ממוות – נהג חייב להקפיד להישאר במקומו ברכב עד שהאישיות מגיע למשרדו בבניין תוך שהוא מקפיד להשאיר את הרכב בהילוך נסיעה, בדיוק כפי שעשה הנהג המקומי. טוב עשה קב"ט השגרירות שהקפיד ללמד ולתדרך את הנהג המקומי מה עליו לעשות בזמן ההגעה והעצירה בתפר וכיצד עליו לפעול במצב חירום.
מערך אבטחת אישיות מוכשר ומיומן צריך לדעת לבצע פעולות הקדמה להגעת האישיות, בדגש על פעולות לאיתור חריגים בגזרת האיום ובמיוחד ב 15 דקות הקריטיות לפני ההגעה (ראה כתבה שלי בנושא 15 דקות באבטחת אישים – https://katzr.net/8a5806)
אין ספק שבפעולות סריקה נכונות לאיתור חריגים בגזרה הקרובה לבניין השגרירות ניתן היה לזהות את 2 המחבלים יושבים וממתינים ברכב הסדאן הלבן – כדי להצליח לראות את השגריר מגיע לשגרירות על 2 המחבלים לשהות לפחות 15 דקות ואף יותר בקרבת בניין השגרירות ובקשר עין עם נקודת העצירה ולכן, אם המחבלים יכולים לראות את נקודת העצירה אז גם איש האבטחה יכול לראות אותם.
אחת מהפעולות שעל המאבטח הצמוד לעשות לאחר יציאתו מהרכב ורגע לפני שמאפשר לשגריר לצאת, היא סריקה מהירה בעין ממיקומו והחוצה על מנת לנסות ולאתר אנשים חריגים – על פי תיאור השתלשלות ההתנקשות, נראה שהמחבל ה 1 היה חייב להיות בתנועה לכיוון הרכב עוד לפני שהשגריר פתח את דלת הרכב ולכן יכול היה המאבטח הצמוד לראות אותו ולהגיב.
בנוסף, חשוב לציין שעל המאבטח להשאיר את שתי ידיו פנויות ואסור לו להחזיק בעזרתן שום דבר שיכול להפריע ואף למנוע ממנו לפעול בעת הצורך.
בהקשר למיקומו של הקב"ט בזמן הגעת השגריר – בדרך כלל, הקב"טים והמאבטחים הישראלים ברמה מקצועית גבוהה יותר מכוח האבטחה המקומי ולכן מצופה מהם להיות מעורבים בפועל בפעולות אבטחת השגריר ובמיוחד בשלבים הרגישים כמו שלב ההגעה למתקן הקבע.
לציין, שביוני 1982, אנשי אבו נידאל ניסו להתנקש בחייו של שגריר ישראל בבריטניה, מר שלמה ארגוב ז"ל, שנפצע קשה ונשאר נכה עד סוף חייו. בעקבות ניסיון ההתנקשות הזה, ישראל יצאה למלחמת שלום הגליל.
בשנת 2019, שגריר ישראל בליסבון מר רפי גמזו, גילה שמאז האירוע בו נהרג מאבטח השגריר המקומי, לא נעשתה שום פעולת זיכרון מצד השגרירות ומצד המשטרה המקומית ובעקבות כך יזם טקס זיכרון שהתקיים במטה הארצי של המשטרה המקומית בהשתפות צמרת המשטרה, שרים, אנשי שגרירות ישראל ומשפחת המאבטח.
תמונה מהטקס המרגש:
