אבטחת מתקן – רכב התפרץ למחנה נבטים

רמת מוכנות לשעת חירום
מי כמונו מאמינים באמונה שלמה ש"אבטחה צריך לקיים" על ידי אנשי מקצוע 24/7, 365 ימים בשנה וזאת על מנת להגיע לרמת מוכנות בעלת סיכוי גבוה להצלחה בהתמודדות מול תקיפה של יריב או בהתרחשות אירוע כמו שריפה, הצפה וכו'. מערך אבטחה במתקן חייב להיות מוכן להתרחשות אירוע חירום בכל רגע נתון במהלך המשמרת ולכן כל בעלי התפקידים בכל העמדות נדרשים להיות בעלי הכשרה מקצועית, לשלוט בתכנית האבטחה, במאפייני כל עמדה, בתרחישי האיום ובמקרים קיצוניים, בסמכויות והכי חשוב בעלי מיומנות ויכולת למתן תגובה נכונה ומתאימה בכל זמן נתון.
רמת המוכנות במתקן חייבת להתבסס על הנחת העבודה שהיריב יצליח לעבור את קו הגדר ההיקפית ויצליח להיכנס פנימה לצורך ביצוע פעולת התקיפה ולכן על כל מעגלי האבטחה לדעת להגיב בזמן המתאים לזמן שייקח ליריב להגיע ליעדי ההגנה שהוגדרו. אם תגובת מערך האבטחה תהיה איטית ביחס להתקדמות היריב אזי היא תהפוך ללא רלוונטית ותאפשר לו לממש את תכניתו הזדונית ו/או לברוח בדיוק כפי שעשה האזרח שהתפרץ אתמול למחנה נבטים שהצליח (לפי הפרסומים) לרוץ קילומטר מנקודת עצירת הרכב ועד לגדר ההיקפית של המחנה.

מכלול הכניסה:
הנהג שברח מהמשטרה ומצא את עצמו בציר המוביל ישירות לכניסה למחנה, כנראה ללא חלופות חוץ מאשר לדהור בנסיעה מהירה דרך ציר היציאה, מוכיח עד כמה ההגדרה של מכלול הכניסה כאזור מרכזי ורגיש במחנה בכלל ובקו הגדר ההיקפית בפרט נכונה ומדויקת. מכלול הכניסה מהווה את הפתח לכניסה ויציאת הולכי רגל ורכבים במהלך היממה ולכן מוגדר אצל היריב כאזור הכרחי ללמידה בשלב איסוף המודיעין כחלק מתהליך בחירת הדפ"ן. לא פעם בחר היריב לתקוף את מכלול הכניסה למתקן בלבד תוך שהוא מוותר על כניסה לצורך תקיפה בתוכו רק בגלל האמונה שפגיעה בכניסה נחשבת לאיכותית ובעלת ערך. אבטחת מכלול הכניסה משלבת בין תכנון הנדסי, אמצעים נגד פריצת הולך רגל או רכב, אמצעים טכנולוגיים לאיתור, מעקב ותיעוד וכוח אדם מקצועי ומיומן. מערך האבטחה במכלול הכניסה חייב להצליח למנוע ולסכל כל ניסיון כניסה בלתי מורשית דרכו, ברגל או ברכב. עיקרי המענה כנגד רכב מתפרץ הינם אמצעים למניעת מעבר רכב בגודל שנקבע באיום הייחוס ועמדת עומק המאוישת במאבטח/חייל לוחם בעל יכולת תגובה מהירה בירי.
אירוע פריצת הרכב לנמל אשדוד שהתרחש לפני מעל שנה, מלמד על חשיבותה של עמדת העומק – על פרטי האירוע ניתן לקרוא בכתבה הבאה:  https://katzr.net/09c149

אמצעים פיזיים וטכנולוגיים
מעגל האמצעים הטכנולוגיים במכלול אבטחת המתקן הפך כבר מזמן לבעל ערך מוסף בבחירת המענה כנגד האיומים וככזה שלא כדאי ולא ניתן לוותר עליו. שלב בחירת האמצעים הטכנולוגיים הנכונים הינו חשוב וקריטי וחייב להתבצע על ידי אנשי מקצוע ייעודיים לתחום. עובדתית, לא מעט מערכי אבטחה, שהותקנו בהם האמצעים הטכנולוגיים המתאימים, נכשלים בשלב הבא שכולל את איכות התחזוקה ואיכות השימוש בשגרה ובחירום. לצורך העניין, שער שמיועד למניעת רכב מתפרץ שנשאר פתוח כי לא מקפידים לסגור אותו או כי אינו תקין, מייצר פער במענה האבטחתי במכלול הכניסה ובמתקן כולו. לכל אמצעי טכנולוגי ישנה מטרה שלשמה הותקן במכלול הכניסה ולכן חייב שיתאים בצורה מדויקת לאיום הייחוס שנקבע למתקן. אם נקבע באיום הייחוס שיש צורך למנוע ממשאית במשקל מסוים מלהצליח להתפרץ פנימה, אז כמובן שיש צורך להציב שער שיכול לתת את המענה המתאים לכך. בהתייחס לאירוע בנבטים, הדוקרנים שמיועדים לגרום לצמיגים להתפוצץ כדי שיהיה לנהג קשה להמשיך בנסיעה, כנראה שעשו את העבודה.
בהקשר לאמצעים הטכנולוגיים חשוב להגדיר וליישם את העקרונות הבאים:
נושא האמצעים הטכנולוגים ומיגון פיזי חייב להיבחן בשלבי ההזמנה בתצורה של דרישה מבצעית (דמ"צ) ודרישה טכנית רק לאחר ביצוע למידת הדפ"אות הנגזרות מכל תרחיש ותרחיש ולכל מעגל אבטחה בנפרד.
הדרישה תדע לתת מענה לדפ"אות הרלוונטיות שיעלו מכל תרחיש ובנוסף תיתן מענה גם לפערי היכולות של הגורם האנושי המפעיל את המענה (המיגון/הטכנולוגיה).
בנוסף, במסמך הדרישה לקבלן האחזקה יש צורך להגדיר מנגנון טיפול תקלות מהיר ביחס ישיר לרמת הפגיעה ברצף האבטחה של המחנה אם לא יתוקן תוך זמן קצר.
בתוכנית האבטחה יש להגדיר מנגנון חלופות מידי שנותן מענה מהיר וזמני על מנת למנוע ולסכל תרחיש ברמה מספקת עד השלמת הטיפול בתקלה.
בכל סעיף הגדרה של אמצעי מיגון או טכנולוגיות אבטחה יש לפרט את סוג המענה שהם מכסים (לצורך מה הציבו אותם באותו מקום) ולציין את תצורת ההפעלה שלו ואופן בדיקת התקינות שלו ע"י הגורם האנושי.

איכות התגובה
בהמשך לחשיבות רמת המוכנות של כל מערך האבטחה במתקן, יש צורך לפעול לשיפור תמידי של איכות התגובה אל מול מאפייני האירוע. בהתבסס על העובדה שהפריצה למחנה נבטים התבצעה על ידי אדם אחד שנהג ברכב פרטי אחד, אני חושב שמאפייני ועוצמת התגובה של מערך האבטחה בשילוב כוחות ויכולות של גופי ביטחון נוספים, לא רק שלא צריכה להרשים אף אחד אלה לדעתי מעידה עד כמה איכות התגובה האמיתית ברמה נמוכה מאוד. כדי להבין מה עשה נהג הרכב מרגע שהחליט לנטוש אותו, לאן הוא רץ והאם הוא עדיין במחנה או שיצא ממנו, לא צריך היה להשתמש במסוקים, לא ביחידות מיוחדות ולא באמצעים מיוחדים. כל מה שהיה צריך לעשות זה לתגבר את האבטחה ביעדי ההגנה ובמקביל לשלוח גשש (לדעתי קיים במחנות חיל האוויר) כדי שיזהה במהירות את ציר הריצה של הנהג לעבר הגדר ההיקפית ואת הסימנים שמעידים על העובדה שטיפס על הגדר, עבר אותה וקפץ לצד השני. אני מעריך שגשש מקצועי היה יודע תוך זמן קצר יחסית לתת למפקדים את הנתון שאותו אדם שהתפרץ עם הרכב ונטש אותו כבר לא נמצא בתוך המחנה לכן אינו מהווה סכנה וניתן לחזור לשגרה. מערך אבטחה שנדרש לבצע פעולות איתור אדם אחד במשך מספר שעות הינו מערך אבטחה בעל רמת מוכנות נמוכה מאוד לתגובה באירוע חירום.

רכב מתפרץ למתקן דרך מכלול הכניסה
דפ"א של רכב מתפרץ דרך מכלול הכניסה מוגדרת כשכיחה בעולם אבטחת המתקנים ולכן נמצאת בחלק העליון של רשימת הדפ"אות. מדובר באירוע שמצד אחד קל לזיהוי ולסיווג כרכב מתפרץ אבל קשה לזיהוי המניע של נהג הרכב. למעשה ברור שהמאבטח המוצב בשער, ובמיוחד המאבטח שמאייש את עמדת העומק, אינו יכול לדעת בזמן אמת מה המניע של נהג הרכב, פח"עי או פלילי, ולכן אין הדבר נדרש ממנו. מצופה ממאבטח/חייל שבאירוע רכב מתפרץ יפעל בהתאם לסמכות ולאמצעים העומדים לרשותו במחשבה שמדובר באירוע פח"ע, בדיוק כפי שפעל המאבטח בנמל אשדוד ולמרות התוצאות הטרגיות שהתבררו בדיעבד.

לסיכום
מצופה ממערך אבטחה במחנה של חיל האוויר שיצליח להתמודד עם אירוע רכב מתפרץ ברמה טובה הרבה יותר מכפי זו שהוצגה בפועל. מצופה שאיכות התגובה בהתאם למאפייני האירוע תהיה גבוהה יותר. מערך האבטחה במחנה נבטים אינו הראשון ואינו האחרון שלומד על הפערים המקצועיים הקיימים בו דרך התרחשות אירוע אמת ולכן על שדרת הפיקוד לברך על כך שמדובר על אירוע פלילי ולא פח"עי ולמהר לבצע פעולות לשיפור מידי כדי להיות טובים יותר.