גבורת המאבטח מול מחבלים במעבר קרני

"זיהיתי ששני המחבלים מתחילים לברוח חזרה לכיוון רצועת עזה. המשכתי לבצע לעברם ירי במנוסתם. רצתי לעבר עמדת סגירת השער. סגרתי את השער. השער נסגר. התחלתי בביצוע פעולות לפינוי חיילים והבודקת שעבדה במשמרת. העברתי דיווח למאבטח השני. מבחינתי סיימתי לבצע את הפעולות שלימדו אותי כמאבטח. בשלב הזה הבנתי שנפגעתי משישה כדורים. שישה כדורים פגעו בגוף שלי במהלך קרב היריות וזה לא מנע ממני להגיב בלחימה רציפה עד שהמחבלים החליטו לנוס על נפשם. כל שלב הירי ארך כ – 10 שניות בסך הכל שנראו כמו נצח. בסיום הפעולות התקשרתי לאשתי" 

אירוע התקיפה במעבר קרני ועדותו הנדירה של אסף שלי, מאפשרים לנו אנשי האבטחה ללמוד ממאבטח שמצא את עצמו בתקרית אמת במהלך משמרת. במקרה של אסף לא מדובר בעוד אירוע שבו כוח אבטחה מגיב בירי ומנצח את היריב, מדובר באירוע שבו מאבטח מגיב ומתפקד בלחימה יעילה למרות שנפגע מלא פחות משישה כדורי רובה, ולא עוצר עד שהתקיפה מסתיימת ולא מרשה לגופו לבגוד בו עד שמפנה את המאובטחים שבאחריותו.
אסף הסתכל למחבלים בעיניים וקיבל החלטות נכונות שהזכירו לו את ההכשרות והאימונים שעבר כדי להיות מוכן לרגע אמת כזה בדיוק. 
כל האחראים על הכשרת מאבטחים מודעים ומבינים היטב שקשה מאוד להכשיר וללמד מאבטח לקבל החלטות בלחץ כזה של שבריר שנייה ולמרות זאת מקווים שכל מאבטח יצליח להגיב באירוע אמת כפי שמצופה ממנו. שמיעת דריכת הנשק שביצע אחד המחבלים הזכירה לאסף את שמיעת רעש הצפצוף של מדריך הירי במטווח, רעש שמסמן לכל מאבטח שעליו להתחיל בירי לעבר המטרה. הזיכרון הזה עזר לאסף להגיב באינסטינקט, בלי להתעכב, ולהצליח לירות ראשון לעבר המחבלים. תגובת הלחימה של אסף אינה מובנית מאליה ויותר מזה הפעולות שביצע לאחר שהבין ששני המחבלים ברחו מהמקום. 
בקבלת ההחלטות שלו לאורך כל האירוע, אסף הציל את כל המאובטחים שהיו תחת אחריותו במשמרת וסמכו עליו שידע להגיב גם ובמיוחד באירוע תקיפה כנגדם. אין ספק שהתגובה של אסף באירוע התקיפה נבעה משילוב הגיוני של כלל ההכשרות והאימונים שעבר, מהיכולת האישית שלו, מהתדריכים שעבר בתחילת כל משמרת ומהחיבור למצב הרגיש התקופתי.
שישה כדורי רובה שפוגעים בגוף יכולים בקלות לגרום לכל אחד לעצור מביצוע פעולה, ליפול ואפילו לחשוב לסגת. כאמור, במהלך 10 שניות של לחימה, של קרב יריות עקוב מדם, אסף לא רק שלא עצר אלה נלחם בנחישות מעוררת השראה. מאבטח שלא התנסה בתקרית אמת ולא נפגע מכדורי אמת, יתקשה להבין מה עושה פגיעה של כדור בגוף ולכן ערכה של עדות אסף עולה ותהיה רלוונטית לדורות של מאבטחים.
בנוסף, אני חושב שתגובתו של אסף נבעה מהיכולת האישית שלו להבין את גודל האחריות שהוטלה עליו כמאבטח במתקן רגיש כל כך שכללה אנשים נוספים. כנראה שהמחשבה שישנם אנשים תחת אחריותך שסומכים עליך, הופכת אותך ברגע האמת ללוחם ללא חת, לוחם שלא יכול להרשות לעצמו להיות חלש, לוחם שבזמן אמת לא רואה את הסיכון, לא חושב על זה שהוא יכול להיפצע ואף להיהרג, לוחם שלא יעצור עד שיבין שהצליח במשימתו.

אין ספק שאסף הראה בפעולותיו באירוע גם קור רוח וגם נחישות שהם ראויים להערכה וללמידה, תפקודו יכול בקלות להיחשב כמה דרגות מעל, להיתפס כלא אנושי כמשהו שהוא מעבר, משהו שהוא גדול. 
באופן תפקודו סיכל המאבטח הממלכתי אסף שלי את ההתקפה על מעבר קרני ובכך מנע פיגוע קשה עם יותר נפגעים.
המאבטח הממלכתי אסף שלי הראה במעשיו יכולת תפקוד, פיקוד ואף סוג של מנהיגות תחת אש משני יריבים במקביל, יוזמה, התקפיות ואומץ לב.
מבחינתי, אסף שלי הוא מאבטח גיבור.