רצף האירועים בהם מאבטחים משתמשים באקדח של העבודה כדי לרצוח הינם כמו דגל אדום גדול שמתנופף כל פעם מחדש לנגד עיניהם של האחראים על תחום האבטחה הפרטית בארץ ומדגיש שכשהצרות מגיעות הן מגיעות בצרורות.

אין ספק שמדובר בבעיה רצינית וקיימת שתופסת תאוצה מדאיגה שברור שכל מאבטח שמתווסף למעגל הרוצחים לומד מקודמו. בעיניים של האזרח התמים, הייתי מודאג מכל מאבטח שנמצא בסביבתי ובמיוחד אם יש לי אחד כזה במשפחה. 

ביום מאבטח ובלילה רוצח? כבר אמרנו שמי שרוצה לרצוח אדם אחר ימצא את האמצעי לביצוע העבירה, כלומר שסביר להניח שאותם מאבטחים רוצחים היו רוצחים גם אם לא היה להם אקדח זמין אבל אין ספק שהמדינה לא צריכה לספק לאותם רוצחים את האמצעי ועוד ברישיון. איך ההורים יכולים לדעת מה יעשה אותו מאבטח בבית הספר של הילדים שלהם עם האקדח שנתנו לו. אז נכון שאני לא עושה הכללות על כל אותם מאבטחים פרטיים אבל מי יודע מי כן ומי לא. מה שברור ללא צל של ספק שמשהו כאן לא בסדר, שהמערכת הפרטית מגייסת לעבודה, שדורשת אחריות ויציבות, אנשים שאינם עונים על הקריטריונים. ניתן להעריך שבתהליך הקליטה של אנשים לתפקיד מאבטח פרטי לא בודקים כלל את התאמתו לתפקיד.

זה המקום והזמן להגיד למשטרת ישראל שהגיע הזמן לעשות מעשה יותר קיצוני מההחלטה להפקיד את הנשקים של המאבטחים בסוף כל משמרת, הגיע הזמן ללכת ולבדוק את כל אותן חברות אבטחה שלא מקפידות לעבוד על פי ההנחיות ומקבלות אנשים לעבודה בלי בדיקה יסודית רק כדי שיוכלו לשלם להם שכר מינימום עם השקעה מינימלית.

כל מאבטח שגויס לעבודה בלי בדיקה תפסק העסקתו לאלתר עד לביצוע גיוס בתהליך מלא והחברה שהעסיקה אותו תיקנס בחומרה.

די להפקרות, די לזלזול באינטליגנציה של האזרחים, די לחפרים, די חובבנות, די לחוסר רצינות, די לתת לכל אחד נשק כי הגיע הזמן להפוך, באמת, את תחום האבטחה הפרטית לרציני.

כדי להיות הוגן, ברצוני לציין שחטיבת האבטחה במשטרת ישראל עושה עבודה חשובה בשיפור תחום האבטחה אבל האירועים בשטח מצביעים על כך שזה עדיין לא מספיק.

אני מקווה שזה יהיה המקרה האחרון למרות שיש בי חשש שזה לא.