זריקת ביצים על ראש הממשלה במהלך נאומו במליאה – לא רק בתיאוריה

ביצים על ראש ממשלה: צפו במחאה בפרלמנט:

בזמן נאומו של ראש ממשלת קוסובו על זכויות המיעוט הסרבי, כמה מחוקקים הפגינו את זעמם עם מטר ביצים.

מאבטחים מיהרו להגן עליו עם מטרייה. 

חברי פרלמנט בקוסובו השליכו ביצים לעבר ראש הממשלה, עיסא מוסטפא, בזמן שנאם בפני בית הנבחרים. מוסטפא הגן בנאומו אתמול (יום ג') על עסקה שבמסגרתה המיעוט הסרבי במדינה הבלקנית יקבל כוח רב יותר, והדבר עורר את זעמם של חברי אופוזיציה – שכנראה הצטיידו בכמה קרטונים מבעוד מועד. 

בזמן נאומו של ראש הממשלה מוסטפא, שהועבר בשידור חי בטלוויזיה ברחבי קוסובו, כמה חברי אופוזיציה נעמדו לפתע והחלו להשליך ביצים לעברו. מאבטחים של ראש הממשלה מיהרו אליו והגנו עליו מפני מתקפת הביצים בעזרת מטרייה.

בורח באמצע הנאום. מוסטפא (צילום: AFP)

מוחים ומשליכים ביצים. חברי האופוזיציה (צילום: AFP)

 (צילום: AFP)

בהחלט סיטואציה בעייתית וקשה.

האם מדובר בתקרית? האם זריקת ביצים על אישיות מאובטח נחשבת לדפ"א?

ברשימת הדפ"אות קיימת דפ"א העלבה – פעולה של יריב שאמנם אינה פוצעת ואינה הורגת אבל כן גורמת לאי נעימות ולפגיעה במעמדו של האישיות.

דפ"א העלבה יכולה להיות יריקה, שפיכת מים, השפרצת צבע, זריקת נעל, זריקת עגבניות, זריקת ביצים ועוד (הכל קרה כבר).

מערך האבטחה מחויב לפעול בנחישות ובמהירות  גם בדפ"א העלבה.

האירוע הנ"ל ייחודי מכיוון שהיריב הינו נבחר ציבור ואת פעולת הפגיעה באישיות הוא מבצע באולם המליאה בתוך בניין הפרלמנט שמוגדר כמתקן מאובטח. חבר הפרלמנט, בעל החסינות והאמון שניתן בו כמי שמייצג אזרחים, הופך להיות היריב של מערך האבטחה שמחויב בתגובה נכונה ובמידה נכונה וכל זאת כדי להפסיק את המשך הפעולה של היריב ופינוי האישיות מהמקום.

חלק מאנשי המקצוע יגדירו דפ"א העלבה כאירוע חריג בלבד וחלק יגדירו אותה כתקרית לכל דבר. לדעתי חילוקי הדעות לגבי ההגדרה נובעות ממשמעות הכוונה והאמצעי – ליריב יש כוונה לפגוע באישיות אבל לא מדובר ברצון לפצוע אותו או להרוג אותו ויש גם אמצעי, ביצים, ששוב מדובר באמצעי שאינו פוצע ואינו הורג.

האירוע הנ"ל מסביר מדוע חלק מהיחידות לאבטחת אישים בעולם, כולל בישראל, מציבים מאבטחים בתוך המליאה למרות שהיא במתקן מאובטח ולמרות שהקהל הינו אנשים ייצוגיים שהם לא אלו שאמורים להשתייך לקבוצת היריבים הפוטנציאליים.

זה אינו האירוע הראשון כנגד אישיות שמתרחש בתוך המליאה וכנראה גם לא האחרון ועדיין כדאי ומומלץ ללמוד ממנו כיצד להתמודד מול פעולות נבחרי ציבור:

  1. המעגל הראשון – השבעת איש הציבור והתחייבותו לקוד התנהגות שאם יחצה אותו ייענש בחומרה.
  2. המעגל השני – רמת הבדיקה בכניסה למתקן, לפרלמנט. 
  3. המעגל השלישי – רמת הבדיקה בכניסה למליאה.
  4. המעגל הרביעי – מאבטחי האישיות ומאבטחי הפרלמנט.

מבחינת מערך האבטחה בתוך המליאה בהתמודדותו מול דפ"אות אפשריות עליו לבצע את הפעולות הבאות:

  1. רמת התיאום בין מאבטחי האישיות למאבטחי המליאה כולל חלוקת תפקידים בהתרחשות אירוע.
  2. חלוקת העמדות במליאה – מיקום טקטי שמאפשר תגובה מהירה.
  3. הגנה על האישיות מפני המשך פגיעה – המאבטחים השתמשו במטרייה כאמצעי מגן מפני פגיעת הביצים והוציאו את האישיות מהאולם.
  4. פעולה ישירה כנגד זורקי הביצים – חייבת להיות הגעה מהירה לזורקים ונטרול היכולת שלהם להמשיך.
  5. הרתעה – ענישת חברי הפרלמנט שהעזו לבצע פעולה כזו כנגד ראש הממשלה.

 לא מדובר באירוע בו המאבטחים ישתמשו בנשק אבל בהחלט יכולים להשתמש בכוח סביר כנגד הזורקים.

השימוש במטרייה מוכיח שאמצעי פשוט יכול לתת מענה טוב לפעולת העלבה ובעיקר כזו שכולל זריקת חפצים.

האירוע בסרטון:

הפעולות החוזרות על עצמן מידי פעם מצד בעלי תפקידים שאינם אמורים להיות מוגדרים כקבוצת סיכון כביכול, שולחות את מקבלי ההחלטות להתמודדות מול הסוגיה איפה הגבול בהגדרה מי יכול להיות יריב. לא פשוט ובהחלט מצדיק את אלה שבוחרים במסלול ההחמרה ובודקים את כולם בדרך זו או אחרת.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" כל הזמן ובכל מקום

ניתוח אירוע – 758 תלמידים בבית ספר אורט נצרת היו בסכנה מיידית

יום שישי בצהריים רלוונטי לא רק בשיר של אייל גולן, הוא רלוונטי גם ל – 758 תלמידים אשר לומדים בבית ספר אורט בנצרת. הוא רלוונטי ליריב אחד שהחליט לחזור לבית הספר עם אקדח ולירות במאבטח ובמורה, כנראה רק בגלל שלא נתנו לו להיכנס בשעות הבוקר לבית הספר.

אירוע הירי ביום שיש בצהריים ה – 12 לספטמבר 2015 מעלה שוב דגל אדום למצב האבטחה בבתי הספר בישראל ומאיר באור זרקורים רשימה של לקחים שחייבים לעבור לשלב היישום ויפה שעה אחת קודם.

מי שחי ונושם אבטחה צריך לדעת שאפשר וצריך ללמוד מאירועי תקיפה שמתרחשים לא רק בישראל, אלה גם בחו"ל.

ביום חמישי האחרון העברתי יום עיון לקב"טים ממשרד ממשלתי שמפעילים מערך אבטחה שמאוד דומה במאפייניו למערך אבטחה בבתי ספר הפרוסים ברחבי הארץ. במסגרת יום העיון דיברנו רבות על עקרונות האבטחה בכניסה למתקן ועד כמה הם מרכזיים ומשפיעים על ההתמודדות מול האיומים הקיימים. ניתחנו מספר רב של מצבים שאיתם המאבטח בכניסה למתקן צריך להתמודד וציינו מהם הפעולות שעליו לבצע על מנת שיצליח למנוע מהיריב להיכנס לשטח המתקן ולבצע את זממו.

ניתחנו גם את המצב שבו מגיע אדם מוכר למתקן – עובד או אדם חוזר, נשאלה השאלה איך צריך להתייחס אליו והאם צריך לבדוק אותו.

במהלך הדיונים עלו לא פעם הטענות המוכרות על רמת המאבטחים, רמת השכר והתנאים אשר פוגעים במוטיבציה ובהמשך ברמת האבטחה.

באותו יום בערב, קיבלתי טלפון מחבר טוב אשר סיפר לי שנסע לחתונה בניו יורק וחייב לשתף אותי בבדיקה שעבר בשדה התעופה האמריקאי. הוא נסע עם רעייתו, מדובר בזוג באמצע החיים, דתיים שרחוקים מלהראות מחבלים מכל סוג שהוא ובכל זאת בהגיעם לנקודת הבדיקה, רגע לפני כניסתם לארצות הברית, נבדקו כאילו הם הם המחבלים הבאים שעומדים לבצע פיגוע אסון התאומים 2 – שניהם הוכנסו למכונת שיקוף אדם, האישה נשאלה לגבי הבליטה בשיער שנראתה בשיקוף וענתה שמדובר בפאה – מיד התבקשה להוריד את הפאה, בינתיים חברי נלקח עם המזוודות לניגוב הפריטים שנמצאים בהן לצורך מציאת סימנים לחומר נפץ, שניהם הורידו נעליים ועוד ועוד ועוד עד שהמאבטחים החליטו שהם כנראה לא המחבלים הבאים. כך יעשה גם למי שיהיה בדרכו לטיסה.

יש מטוסים שיכולים להטיס מספר נוסעים הדומה למספר התלמידים בבית הספר.

האם יש הבדל בהתייחסות הביטחונית בין נוסע במטוס לבין תלמיד בבית ספר? האם צריך להיות הבדל? האם זה נכון שיהיה הבדל?

תלמידים בכיתה:

נוסעים במטוס:

בראיית האבטחה אין הבדל ואסור שיהיה הבדל מכיוון שמדובר בבני אדם והרי בהגדרת משימת האבטחה, כל משימת אבטחה, כתוב:

"אבטחת __________ (בית ספר, מטוס….) על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה בנפש וברכוש………."

הכוונה בנפש זה בני האדם הנמצאים במושא האבטחה ולכן מיקומו בהגדרה לפני הרכוש כי הרי נפש אי אפשר להחזיר ורכוש אפשר לתקן או לקנות חדש.

קובעי מדיניות האבטחה חייבים ללמוד מאירועי עבר כדי שיוכלו להחליט נכון מהם האיומים המרכזיים והיישימים ומהו המענה המתאים והיעיל ביותר כדי להגדיל את הסיכוי ליעילות האבטחה בשלב המניעה ולא להגיע לשלב הסיכול.

בשלב הסיכול היריב כבר פועל. בבית ספר אורט נצרת היריב פעל בירי אקדח:

כשהכדורים הקטלניים עפים, פעולת המאבטח, מהירה ונחושה ככל שתהיה, נחשבת למזעור נזקים ולא למניעת הפיגוע.

בכל הקשור לאבטחת בתי ספר ולהתייחסות לאדם שכבר מוכר למערך האבטחה אי אפשר לטעון שהנושא חדש ולא יודעים מה לעשות. בעבר היו מספר רב של אירועים בארץ ובעולם של יריב שמחפש ריכוז קהל ונכנס למתקן ויורה באנשים:

אסון מעלות בשנת 1974.

הפיגוע במלון פארק בנתניה בשנת 2002.

הרצח במלון פתאל באילת שבוצע על ידי עובד שפוטר בשנת 2012.

אירועי ירי חוזרים ונשנים בבתי ספר בארצות הברית.

הגיע הזמן שבשנת 2015, אחרי כל כך הרבה אירועים שהשאירו לנו לקחים מקצועיים שנדע להתייחס אליהם ברצינות ונוכל להגיע לתפיסת אבטחת בתי ספר טובה ויעילה יותר וכל זאת כדי שהאזרחים יוכלו לשלוח את ילדיהם למוסד לימודי בביטחון שיחזרו הביתה בשלום.

טענתי בעבר ואני ממשיך לטעון גם היום שמקצוע האבטחה נחשב לפשוט ולא מסובך מכיוון שאם מקפידים על בניית בסיס יצוק בשלב ההכנה ודואגים להציב כוח שיכול לממש אותו כלשונו וככתובו, אזי ליריב יהיה קשה מאוד להיכנס למתקן אם בכלל ואולי יאלץ אותו לפעול מבחוץ.

אציין שניתוח האירוע בנצרת מתבסס על העובדות שפורסמו בתקשורת ולא על דו"ח בדיקה יסודי (בתקווה שיעשה).

העובדות מהאירוע:

אדם מוכר שרצה להיכנס לבית הספר בשעות הבוקר נענה בשלילה והלך לדרכו.

אותו אדם חזר לבית הספר בשעות הצהריים עם אקדח – מדובר כבר באדם חמוש.

בשלב ההגעה שלו, התלמידים היו בכיתות.

החמוש התקרב לשטח בית הספר, נכנס לשטח החנייה וביצע ירי לעבר מורה והמאבטחים ששהו בשער הכניסה.

מאבטח ומורה נפצעו.

לא ידוע לי האם שער בית הספר היה סגור או פתוח והאם המאבטחים השיבו באש.

כן ידוע שהיריב ביצע ירי וברח מהמקום.

יתכן שמטרת היריב היתה המאבטחים עצמם, אותם אלו שלא נתנו לו להיכנס בשעות הבוקר.

יתכן שבאירוע הנ"ל היריב כלל לא רצה להיכנס ולפגוע בתלמידים ויתכן שכן אבל המצאות המאבטחים מנעה ממנו.

במבחן המציאות מדובר באיום מציאותי שקשה מאוד למניעה ועדיין מחייב הקפדה על עקרונות אבטחה קשיחים:

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל מנחה בנושא אבטחת בתי ספר – קיימת תפיסת אבטחה.

תפיסת האבטחה נלמדת בבתי הספר לאבטחה – הכשרת מאבטחי מוסדות חינוך.

רוב בתי הספר נמצאים תחת אחריות של העירייה/מועצה מקומית – מנב"ט העירייה אחראי למימוש תכנית האבטחה בבתי הספר שבאחריותו.

ברוב העיריות/מועצות מקומיות ממנים קב"ט לתחום אבטחת מוסדות החינוך.

חלה חובה לכתוב לכל בית ספר תיק אבטחה ותיק שטח אבטחה.

בכל בית ספר חייבים למנות צוות נאמני ביטחון אשר יכולים לסייע למאבטח.

ביסודות האבטחה יש להקפיד שמתחם בית הספר יהיה מתוחם בגדר שעומדת בתו תקן, ללא פרצות וללא שטחים מתים.

יש להקפיד שככלל, כל שערי בית הספר יהיו סגורים ויפתחו רק בשלב כניסת המורים והתלמידים בבוקר ויציאתם בסיום הלימודים ובהגעת מבקר.

כניסת אדם שאינו עובד או תלמיד בבית הספר תאושר רק לאחר זיהוי וודאי שכולל ידיעה לגבי סיבת הגעתו לבית הספר ובדיקה מול הגורם הרלוונטי הקשור כביכול לביקור.

תשאול מבקר יתבצע כאשר השער סגור והמאבטח נמצא בצד הפנימי והמבקר נמצא בצד החיצוני.

במצב שבו המאבטח יוצא לסיור רגלי חיצוני, יקפיד שהשערים יהיו סגורים ונעולים עד לחזרתו.

בשלב כניסת/יציאת מורים ותלמידים, כאשר מדובר בריכוז אנשים – המאבטח יתמקם בעמדה טקטית המתאימה כמענה לירי לעבר ריכוז אנשים.

ניהול ותנאים – חלה חובה ניהולית על מנהלי ומפקחים חברת האבטחה ועל קב"ט מוסדות החינוך בעירייה/מועצה מקומית, לדאוג לתנאי העבודה של המאבטח כדי שיאפשרו לו לממש את אחריותו המקצועית ובנוסף עליהם לבקר ולפקח ביעילות על רמת הביצוע שלו.

רק בהקפדה מלאה ורציפה על עקרונות אלו, גם כאשר יריב יגיע ויבצע ירי מבחוץ לעבר שער הכניסה לבית הספר ויצליח לפגוע במאבטח, עדיין לא יוכל להיכנס לשטח בית הספר מכיוון שהשערים יהיו סגורים ונעולים והגדר תהיה כזו שתקשה עליו מאוד לטפס מעליה.

לא מדובר בדרישות אבטחה שלא ניתן לבצע בשנת 2015 ולכן לצערי, כאשר אני עובר ליד בתי ספר או אפילו מגיע לבתי הספר של ילדיי, אני מוצא את השער סגור ולא נעול או אפילו פתוח לרווחה.

אסור לנו להרשות מצב שבו הורה בבית ספר בנצרת ובכלל יגיד את הדברים הבאים: "קיימת סכנת חיים לילדינו. עדיף להשאיר אותם בבית ולא לסכן את חייהם".

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים מבלי לסבך אותה ותוך למידת לקחים מאירועי עבר"