השינוי שמבצעת המשטרה בתפיסת האבטחה האזרחית

בחודשים האחרונים משטרת ישראל החלה לבצע שינוי משמעותי וקיצוני בתפיסת האבטחה האזרחית. ההתחלה היתה בצמצום מספר כלי הנשק שבידי המאבטחים ובהמשך הגיע שינוי בתפיסת האבטחה בעסקים כמו קניונים, תחנת אוטובוס מרכזית ובתי מלון, מה שגרם לתחילתו של גל פיטורים נרחב מחברות האבטחה.

כמו בכל דבר גם בנושא זה ישנם תומכים וישנם מתנגדים, כאשר כל אחד מציג את הצד שלו תוך שהוא מדגיש את מה שחשוב בעיניו, כך שבסופו של דבר יתכן והאזרחים לא באמת מבינים מה ישתנה, למה והאם זה נכון וטוב.

בינתיים הכותרות מופיעות חדשות לבקרים:

ההקלות בקניונים: מאות מאבטחים פוטרוגל פיטורים בענף בעקבות ההקלות בהנחיות האבטחה בקניונים מצד המשטרה. הערכה: אלפים יצרפו למפוטרים אם גם במלונות תוסר השמירה. בעל חברה גדולה: "יש מאבטחים בני ‭,50‬ אין להם לאן ללכת"

על רקע המאבק של חברות השמירה ברפורמה שמקדם המשרד לביטחון פנים לצמצום כלי הנשק – הן מתריעות כי ייאלצו לפטר אלפי מאבטחים.

בואו ננסה לעשות סדר בבלגן.

נתחיל בכך שמצב שבו צריך לפטר עובדים אינו משמח אף אחד והלוואי שהיה ניתן להימנע מכך.

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל הבינה שמוטל עליה תפקיד כבד, חשוב ובעל משמעות של ביטחון האזרחים, והרי המשטרה אחראית על ביטחון הנפש והרכוש בגזרה אזרחית. בעלי התפקידים בחטיבה השכילו לגשת ולבקש סיוע מגופי הביטחון האחרים, ובעיקר משירות הביטחון הכללי, לקבלת ידע מקצועי בתחום האבטחה ובדגש על תהליך החשיבה שעומד מאחוריו.

הצבת מאבטח ו/או מצלמה במקום מסוים הם השלב האחרון בתהליך תכנון מקצועי ארוך. במהלך תהליך זה מתייחסים לכלל הנתונים והגורמים שעל בסיסם קובעים מה תהיה רמת האבטחה בכל מקום מאובטח.

התהליך מתחשב במצב הביטחוני במדינה, בסטטיסטיקת הפיגועים במשך השנים, בשיפור ביכולות גופי הביטחון ובניהול סיכונים. כאן חשוב לעצור לרגע כדי לציין שבתחום האבטחה הכי קל תמיד להשתמש בהרבה מאוד אמצעים ולהציב מכסימום מאבטחים, לעומת זאת הקושי האמיתי והמקצועי היא ההחלטה לצמצם ברמת האבטחה.

באבטחה, כמו גם בתחומים אחרים, בעלי המקצוע חייבים לדעת להתאים את עצמם למציאות המשתנה. והמציאות אכן משתנה כל הזמן.

מכיוון שאני לוקח חלק בהדרכות בגופים שכבר עברו את השינוי התפיסתי, אני יכול לומר בביטחון שבמידה ומבצעים אותו על בסיס תהליך מסודר ומקצועי אזי מערך האבטחה החדש מתאים יותר למציאות וטוב יותר מקודמו.

בתהליך המקצועי קיים שלב שבו קובעים מול איזה איומים רלוונטיים וישימים אנחנו מתמודדים ובשלב אחריו קובעים מהם המענים שיכולים להתמודד מולם כך שיצליחו למנוע ולסכל פיגוע. בכל הדבר הגדול הזה נכנס גם שיקול של ניהול סיכונים. ולכן, למרות שבאבטחה מדובר בחיי אדם, מקבלי ההחלטות מחפשים את האיזון בין האבדן האפשרי לבין גודל מערך האבטחה. יש לציין שאותם מקבלי החלטות לוקחים בחשבון שלא קיים מצב של מאה אחוז כיסוי אבטחתי וללא נפגעים.

התייעלות אל מול שינויים במציאות יכולה לגרום לצמצום כוח אדם או לחלופין להגדלת כוח אדם. כיום אנחנו נמצאים במצב שבו הגיע הזמן להתייעל בדרך של צמצום בכוח אדם ובכמות הנשקים שניתנים למאבטחים.

אני מברך על תהליך החשיבה שמבצעת המשטרה ועל האומץ לבצע שינויים אחרי כל כך הרבה שנים של החמרה. זה מבורך מכיוון שקיפאון, חוסר חשיבה, חוסר התייעלות או כל הגדרה אחרת שמתאימה לעמידה במקום אינם מתאימים עוד לעולם האבטחה המתקדם. העולם מתקדם קדימה בצעדי ענק וכך גם תחום האבטחה.

אבל, כדי שנצליח להישאר בצד החיובי של השינוי, חובה לעבוד בתהליך מוגדר ומסודר שלא מדלג על שום שלב בו ונשאר נאמן להנחות העבודה ולעקרונות המקצועיים שנקבעו מראש.

כמומחה אבטחה, אני לא מאמין במערך אבטחה במתקן קבע כמו קניון, תחנה מרכזית ובית מלון שכולל בתוכו רק מעגל סמוי הנתמך באמצעים טכנולוגיים. מערך אבטחה קבוע יהיה מקצועי וטוב רק אם יכלול מאבטחים גלויים ואמצעים תומכים. מאבטחים סמויים נחשבים למעגל אבטחה נוסף למעגלים האחרים ולא יכול לבוא במקומם.

חשוב לציין שגם שינוי צריך לדעת לבצע. שינוי חייב להתבצע רק אחרי הכנה הכוללת כתיבת תורת עבודה חדשה, בחינת התפיסה החדשה והכשרות לכוח המבצע – מנהלים ומאבטחים.

 

זכרו, אבטחה צריך לקיים ועדיף לעשות זאת בדרך נכונה.

ניתוח אירוע אמת – מאבטח בקניון איילון ירה לעבר רעולי פנים

ביום שישי 8 לנובמבר 2013, בסביבות השעה 22:00 , ירה אחמ"ש בקניון איילון ברמת גן לעבר רעולי פנים.

מחקירה ראשונית של האירוע התברר שרעולי הפנים פרצו לחנות חשמל הנמצאת בתחומי הקניון.

הפורצים זוהו מגיעים במצלמות האבטחה, האחמ"ש ניגש לגזרת האירוע, זיהה שוב את רעולי הפנים בדרכם החוצה וכאשר הם נבהלו והחלו לברוח, האחמ"ש שלף את אקדחו ובהמשך נראה מבצע ירי לעבר מכונית הפורצים.

אמנם חקירת האירוע עדיין לא הסתיימה אבל ניתן בהחלט לנסות ולהבין מה קרה והאם פעולות מערך האבטחה בכלל והאחמ"ש בפרט היו נכונות?

האירוע התקיים כאשר הקניון היה לקראת סגירה ועדיין שוהים בו מוכרים וקונים, ולכן רמת האבטחה מותאמת למצב זה.

יש לזכור שכל אירוע מתחיל ונגמר בהתאם לסיווג הראשוני שיבוצע על ידי כוחות האבטחה בשטח. הסיווג ישפיע על פעולות האבטחה ועל תוצאותיהן ולכן ישנה חשיבות רבה לבעלי התפקידים המוצבים במוקד ותפקידי מפתח.

על פי הדיווח הראשוני של המשטרה, האחמ"ש זיהה את הפורצים כשהיו כבר בדרכם החוצה מהקניון.

האחמ"ש קיבל דיווח על הפורצים, צמצם טווח לגזרה, זיהה את הפורצים באזור דלת הכניסה למבנה וזיהה אותם שוב בדרכם החוצה. האירוע צולם והוקלט במערכת המצלמות המוצבת בקניון ולכן ניתן לצפות בסרטון וממנו אפשר להבין שהפורצים זיהו את האחמ"ש מגיע במהירות, נבהלו מהגעתו והחלו לברוח לעבר רכב המילוט. תוך כדי הבריחה, אחד הפורצים נפל לרצפה ומאחד נפל סכין חד גם כן על הרצפה. בשום שלב בסרט לא רואים את הפורצים מגיבים לעבר האחמ"ש ובטח שלא בפעולות התקפיות.

האם האחמ"ש תרגם את תמונת המצב נכון על פי נוהל הלחימה והסמכויות שניתנו לו?

כנראה שכן. האחמ"ש נכנס לגזרה במהירות תוך שהוא שם את ידו הימנית על האקדח כמוכנות מבצעית, ראה שני פורצים מכוסי ראש בורחים לעבר רכב מילוט שבו ישב אדם נוסף ששימש כנהג. בפועל האחמ"ש מבין שהוא נמצא בסכנה שהולכת ומתקרבת אליו ולכן מחליט לשלוף את אקדחו האישי. במצב זה האחמ"ש זיהה אמצעי – הלום, אבל לא זיהה כוונה מכיוון שהפורצים נראו בורחים ממנו ולא רצים לעברו. במצב זה מותר לאחמ"ש לבצע נוהל מעצר חשוד הכולל עד שימוש באקדח לצורך איום בלבד. הנוהל גם מפרט מספר פעולות אפשריות לפני השימוש בנשק, כגון שימוש בכוח. האחמ"ש טעה בבחירת

הפורץ שזיהה את שליפת הנשק זנח את תכניתו לפגוע במאבטח ומיהר להצטרף לחבריו שברחו לעבר מכוניתם שהמתינה בחנייה החיצונית. השימוש בנשק הכולל ירי לעבר רכב הפורצים. האחמ"ש חרג מהסמכויות שניתנו לו.

כמו שציינתי לפני, שלב סיווג האירוע ומה שיקבע בו ישפיע על פעולות מערך האבטחה. אם האחמ"ש היה מגיע לגזרת האירוע בידיעה שמדובר באירוע פלילי ולא באירוע פח"עי, הרי שהיה צריך לעצור בטווח קשר עין ושמע ולהתחיל לבצע נוהל מעצר חשוד.

כאן מתחילות כמה בעיות. הפורצים יצאו מתחום הקניון שנמצא באחריות אבטחתית של מערך האבטחה ועברו לחניון הציבורי שנמצא באחריות משטרת ישראל. מדובר באירוע מתגלגל שחוצה שתי גזרות אחריות. האחמ"ש רשאי ויכול היה להמשיך ולהשתמש באקדחו רק במידה והפורצים היו ממשיכים להוות איום כלפיו או כלפי אזרחים אחרים. במצב שבו הפורצים נראו בבירור עולים לרכב ועוזבים את המקום, אסור היה למאחמ"ש לירות לעברם. כל שהיה עליו לעשות זה לקחת כמה שיותר פרטי זיהוי של הפורצים והרכב ולהעביר אותם בדיווח מהיר למשטרה.

בנוסף חשוב שהאחמ"ש ייגש לגזרה בה שהו הפורצים על מנת לבדוק האם ישנם עוד חשודים ו/או חפצים היכולים להוות איום.

למזלו של האחמ"ש הוא ירה ולא פגע בפורצים או באנשים אחרים שיתכן והיו בגזרת החניה החיצונית. לאחר האירוע האחמ"ש תוחקר במשטרה ושוחרר ללא ענישה וגם חזר לעבוד בקניון.

אני רוצה לנצל את האירוע כדי לנתח את המצב שבו הקניון סגור ואין בו עובדים ו/או אזרחים אשר היו יכולים להיות בסכנה מצד הפורצים.

אני חושב שישנם מצבים אשר מקבילים לאירוע של שוד בבנק. ההנחיה למאבטח בבנק במצב של שוד וודאי מגדירה שעליו לא לבצע שום פעולה כלפי השודד, לאפשר לו לסיים את השוד ובהמשך לא למנוע ממנו לצאת מגזרת הבנק. כמובן שהמאבטח כן נדרש לפנות עובדים ולקוחות מגזרת השוד ולוודא שאף אחד לא מבצע שום פעולה שיכולה להחמיר את המצב. האם יש היגיון בנוהל הזה? יש, בוודאי שיש. לבנק יש ביטוח על הכסף שנגנב ולכן המטרה המרכזית שלו באירוע היא למנוע פגיעות בנפש. שום סכום כסף לא שווה שמישהו יפצע או ייהרג בתחומי הבנק.

אם ננסה להפעיל את הנחיה זו לאירוע בקניון סגור, ללא אנשים, נבין שעל המאבטח לדעת שהקניון ריק מאדם ולכן לא קיים איום ממשי על אף אחד, לא עובד ולא לקוח. האחמ"ש זיהה את הפורצים בדרכם החוצה מהקניון. האחמ"ש לא זיהה מה עשו לפני זה. לכן היה יכול לשמור על קשר עין עם הפורצים בעזרת המצלמות, במקביל יכול היה להזעיק את המשטרה תוך העברת פרטים. רק כשכוחות המשטרה היו מגיעים היה צורך בביצוע סריקה בגזרת הקניון לאיתור חריגים נוספים. גם אם נראה כאילו מדובר באבטחה פסיבית, היא הנכונה והיא המתאימה לקניון ריק מאדם. אין שום סיבה שהמאחמ"ש יסכן את עצמו או אחרים בגלל רצונו להתקרב לפורצים. ברור שעצם הגעתו לקשר עין עם הפורצים הביאה לכך שהיה צריך לשלוף את אקדחו ובהמשך גרמה לו להגיע למצב של ירי לעבר רכב הפורצים.

בכל אירוע קיים תהליך קבלת החלטות בקרב כל המשתתפים בו וכל החלטה יכולה להסיט את האירוע לכיוונים שונים.

בכל הניתוח הנ"ל אני רוצה להאמין שלאחמ"ש יש תעודת מאבטח בתוקף והוא עבר את כל ההכשרות הנדרשות על פי תקן משטרת ישראל. כי אם לא, אין לו סמכויות של מאבטח והוא שווה ערך לאזרח בלבד.

האירוע הנ"ל מדגיש את החשיבות בביצוע הדרכות מקצועיות למאבטחים, תרגילים טקטיים שכוללים תרחישי איום ומבחני ידע ורמה. קב"ט אשר ישכיל לעשות זאת, יכין את המאבטחים שבאחריותו טוב יותר לביצוע המשימה המוטלת עליהם.

מצורף קישור לסרט שצולם במצלמות האבטחה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4454400,00.html

זכרו, אבטחה צריך לקיים!!!