כמעט בכל תכנית אבטחה שנכתבת עבור מושא אבטחה ובעיקר עבור מתקנים מסוגים שונים, יופיע ברשימת הדפ"אות איום המוגדר כאלימות נגד עובדים ו/או מבקרים. בחודש יולי האחרון, פורסמו נתונים מדאיגים מאוד בכל הקשור לתופעת האלימות המתרחשת במתקנים נותני שירות לאזרח.
במהלך השנים האחרונות, ניתן להבחין בשינוי מקצועי ונכון המתרחש במתקנים נותני שירות לאזרח כגון בתי חולים, ביטוח לאומי, שירות התעסוקה, משרד הרווחה ועוד – שינוי במיקום איום האלימות ברשימת הדפ"אות הכללית.
כיום, בהרבה מאוד מתקנים, האלימות ממוקמת בחלק העליון של הרשימה ולעיתים אף בראשה ובכך מקדימה אפילו דפ"אות השייכות לאיום הפח"עי. המציאות הביאה את מנהלי וקב"טי המתקנים להבנה שהאלימות מתרחשת במתקנים שבאחריותם במאפיינים ובעצימות משתנה ובתדירות יומיומית והעובדים ומערך האבטחה המופעל על ידם נדרשים לתת מענה שכנגד. מי שחי ונושם אבטחה ומחובר לערוצי המידע המקצועיים, כבר נחשף למספר גדול של אירועי אלימות שהתרחשו במתקנים אלה נגד עובדים, מבקרים.
עובדתית, רוב האירועים מתועדים בצילום ומופצים ברשתות החברתיות זמן קצר מאוד מסיום התרחשותם וזמן מה אחרי משודרים בערוצי הטלוויזיה השונים ובכך מקבלים חשיפה רחבה בציבור ומחזקים את העובדה שמדובר בתופעה מדאיגה שלא ניתן כבר להמשיך ולעצום עיניים ולהתעלם מעוצמתה ומהפער המקצועי הקיים בקרב המאבטחים והעובדים שאמורים לתת מענה מהיר, נכון ומתאים לכל אירוע.
לא צריך להתאמץ יותר מידי כדי להיחשף ולהבין את גודל התופעה, למשל, חיפוש בגוגל וביוטיוב את ההגדרה אלימות בבתי חולים יציג תוצאה אשר לא תשאיר אף אחד אדיש לנוכח התיאורים והמראות מאירועי אלימות שהתרחשו בשנים האחרונות רק בבתי חולים בישראל.
בחודש יולי האחרון, פורסמו נתונים מדאיגים מאוד בכל הקשור לתופעת האלימות המתרחשת במתקנים נותני שירות לאזרח. הכותרת של המאמר בהקשר לאלימות בבתי חולים:
"שדה קרב", כל 3 ימים מותקף רופא.
נכתב שארגון המתמחים לרפואה בישראל קבע כי בכל בית חולים בישראל מתרחשים 109 אירועי אלימות בממוצע בשנה והוסיף לכך את הנתונים הבאים:
הנתונים המוצגים, מראים שאלימות שמתרחשת כנגד מנהלים, רופאים, אחיות ואף מאבטחים, הפכה להיות כתופעה שגרתית וכוללת אלימות מילולית ואלימות פיזית מצד אנשים, גברים ונשים, בגילאים משתנים, אשר החליטו שאינם מרוצים מהשירות שניתן להם ובחרו בה כדרך להביע את חוסר שביעות רצונם.
המציאות קובעת, שבחלק מהמקרים, תופעת האלימות לא מדלגת על המאבטחים ולא פעם ראינו שהמשתמש באלימות לא חושש לפעול בעזרתה ישירות נגדם. בחודש האחרון פורסם סרטון מבית חולים וולפסון, שבו נראים שני גברים מתחילים לתקוף באלימות פיזית מאבטח שהוצב בקרבתם. המאבטח מצדו לא נשאר חייב ומיד הגיב בהפעלת כח שכנגד על מנת לנסות ולהתמודד עם שני התוקפים.
סרטון האירוע שפורסם ברשתות ובתקשורת:
השבויים בשגרה ו/או מהירי התגובה, יגיבו בחיוב לתגובת המאבטח ואף ישבחו אותו על הדרך שבחר להתמודד מול שני הגברים האלימים, אבל חדי העין והפתוחים לחשיבה אחרת יוכלו לראות שבתחילת האירוע המאבטח פעל בעצבנות שתורגמה לשפת גוף תוקפנית שגרמה לדחיפה שלו את אחד התוקפים. הסרטון הזה, כמו רבים אחרים, חייב לשלוח את המנהלים והקב"טים במתקנים המדוברים וגם את חטיבת האבטחה במשטרת ישראל לביצוע חישוב מסלול מחדש בכל הקשור לעימות אלים. בהתבסס על ההכשרה המקצועית שמועברת למאבטחים המוצבים במתקנים נותני שירות לאזרח, אני מאמין שהמאבטח עשה ככל שביכולתו תוך שהוא מנסה להשתמש וליישם את מה שלימדו אותו בהרצאת הסמכויות, בסדנת התקשורת הקצרה ובאימוני קרב המגע ובמידה שהינו חמוש באקדח ו/או באמצעי אחר הוא בטוח חושב האם הגיע הזמן להשתמש גם בהם כנגד התוקפים.
אירוע אלימות הינו סוג של עימות שלפני שבוחרים לו מענה מקצועי נכון ומתאים, צריך לנתח אותו על מנת להבין את מאפייניו ואת הגורמים להיווצרותו. מדובר בתהליך מקצועי ויסודי שחייב להתחיל בהגדרת המשימה באבטחה מכיוון שכוללת בתוכה את כל התורה במשפט אחד ממוקד. בבית חולים כמתקן מאובטח, משימת האבטחה תהיה:
אבטחת בית החולים על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה בנפש וברכוש ומבלי להפריע לייעודו המקצועי והעסקי.
ההגדרה של אלימות:
אלימות היא התנהגות כוחנית, בין אם פיזית, מילולית, מינית, פסיכולוגית או אחרת, תוך כדי פגיעה או כוונה לפגוע בבני אדם, בעלי חיים, צומח או חפץ דומם כלשהו.
מדוע אדם כשלהו בוחר לפעול באלימות כנגד מישהו אחר? סביר להניח שאלימות מכל סוג, הינה תוצאה של כעס מצד המשתמש בה שזו דרכו להביע את חוסר שביעות רצונו ממשהו הקשור אליו. המשמעות הנובעת מכך שהאלימות מצד התוקף לא התפרצה סתם ללא סיבה ולכן בתהליך המקצועי המקדים לבחירת המענה, צריכים להיות מעורבים פסיכולוגיים אשר יסבירו מתי אדם בוחר להשתמש באלימות ולמה. התהליך החשוב הזה התקיים סביב הגדרת המשימה שאני באופן אישי חושב שעיקרה במניעה קודם ולא בסיכול וכמובן שבנפש קודם ולא ברכוש. ההבנה המקצועית שלי, המתבססת על כמעט 30 שנות עבודה וניסיון באבטחה, אומרת שהכלים המקצועיים הניתנים למאבטח כגון אקדח ויכולת לחימה בקרב מגע נכונים ומתאימים לשלב הסיכול ולא לשלב המניעה שהרי ידוע שמשמעו של הסיכול בכך שהאיום כבר מתממש הלכה למעשה ומערך האבטחה, שלא זיהה את שלביו המוקדמים, מתחיל לפעול מנקודת כישלון ומנחיתות אל מול היריב ולמרות שישאף לנצח לא יוכל לדעת מה תהיינה התוצאות בסיום העימות.
כדי שמאבטח יידע לנצח יריב בשלב הסיכול צריך להמשיך ללמד אותו לחימה בקרב מגע ולירות טוב ומדויק באקדח שברשותו אבל כדי שמאבטח ועובד יידעו למנוע אירוע ו/או את החמרתו, עליהם ללמוד על השפעת הסביבה על האזרח, על התנהגות האזרח, על זיהוי מקדים של התנהגות חריגה בהתהוותה, על האפשרויות הקיימות להרגעת אזרח ובסוף על שימוש בכוח אבל בדרך שלא תחמיר את המצב אלה יתכן ותצליח להרגיעו.
כל מה שהמנהלים, הקב"טים ומשטרת ישראל צריכים לעשות זה להיפתח לחשיבה מחוץ לשגרה ומחוץ לקופסא בכל הקשור למציאת מענה נכון ומתאים לתופעת האלימות במתקנים נותני שירות לאזרח ולהבין שמזה שנים רבות ישנם כבר בעלי מקצוע אשר מעבירים ומלמדים דרכי חשיבה, ידע מקצועי ושיטות לחימה נוספות למה שמלומד בהכשרות הרגילות בבתי הספר למאבטחים ובהדרכות לעובדים.
אחד מאנשי המקצוע הינו מאסטר דיויד חליבה שפיתח את שיטת "שאדו – עימות ללא אלימות" ופועל מזה שנים רבות בהתמדה ובאמונת הדרך המקצועית שלו ולכן מצליח, לפעמים כנגד כל הסיכויים, להדריך מאבטחים ועובדים בבתי חולים, בבנקים, בחברות, במשרדי ממשלה נותני שירות לאזרח, במעט בתי ספר למאבטחים, בבתי ספר, לבני נוער בסיכון, ביחידות פיקוח ועוד רבים אחרים.
פעילות "שאדו – עימות ללא אלימות" פועלת בשנתיים אחרונות תחת חברת אמטוס הבינלאומית ומוכיחה למי שרק מוכן להיפתח ולהקשיב שאפשר גם להוסיף חשיבה וכלים אחרים ולא במקום המוכר והידוע.
שיטת שאדו – "עימות ללא אלימות" מצליחה לשנות את החשיבה בכל הקשור לדרך ההתמודדות עם עימותים במאפיינים שונים. אין ספק, שהרבה מאוד אירועים שאיתם צריכים להתמודד אנשי החוק והאכיפה מתחילים ברמה נמוכה של אלימות, אם בכלל, ומתפתחים לשימוש בכוח, אלימות ושימוש באמצעים בעיקר עקב ביצוע פעולות מוטעות מצד אנשי החוק.
שיטת "שאדו" מוסיפה לתהליך המענה מצד המאבטח או העובד שלבים מקדימים שכל מטרתם לנסות להרגיע את המצב ולא להחמירו ולדחות לסוף את פתרון השימוש בכח וחמור מכך השימוש באקדח או בכל אמצעי אחר.
עובדתית, מאבטח שלמד רק דרך אחת כמענה לאיום יבחר בה בכל מצב שבו יצטרך להתמודד מול יריב ולכן מי שבעיקר אחראי לפער המקצועי בקרב מאבטחים ועובדים במתקנים נותני שירות לאזרח, זו אותה מערכת שהכשירה אותם, אימנה אותם ולימדה אותם שאירועים חריגים ולא משנה מה אופיים פותרים בכוח ואם זה לא עוזר אז יותר בכוח.
שיטת "שאדו" – "עימות ללא אלימות", מביאה פתרון אחר, חשיבה אחרת שכוללים מאפיינים שמותאמים יותר למאפייני רוב האירועים שמתרחשים בשטח בעידן הנוכחי בישראל ובחו"ל.
השיטה משלבת בתוכה יכולת לזיהוי מקדים, תקשורת בינאישית עם אזרח כועס ועצבני ותרגילים קלים לביצוע שמטרתם המשותפת היא לדעת לסווג נכון את האירוע ולסיים אותו ללא שימוש באלימות ובכוח מיותרים ובטח מבלי לגרום להחמרת מצב, פועלת על בסיס עקרונות מוגדרים וברורים ועדיין יודעת להתאים את עצמה למאפייני העבודה של הלקוח.
שיטת "שאדו" לא מבטלת ולא מתחרה בשום שיטה אחרת מהסיבה הפשוטה שלכל שיטה יש את הייחודיות שלה וההתאמה שלה למצבים שונים. אני מכיר את שיטת "שאדו" מקרוב ומאמין בה אבל בטוח שישנם עוד מדריכים מקצועיים בישראל שיודעים להביא חשיבה אחרת שתסייע לעוסקים במלאכה להתמודד טוב יותר עם האלימות המופעלת כלפיהם.
שיטת "שאדו" מתאימה לאירועים אשר ניתן לסיים אותם ללא ההחמרה, יותר מזה, היא גורמת לאירועים להסתיים ללא החמרה כי מי שהוכשר ולמד אותה מגיע לאירוע בחשיבה אחרת.
עקרון נוסף שמייחד את השיטה מהחשיבה השגרתית בכך שהיא מועברת במתקן של הלקוח ויוצרת בכך יתרון הדרכתי מובהק שבו החניך מוכשר ומתאמן בסביבת העבודה האוטנטית שלו ובכך לומד להכיר טוב יותר את מאפייני המתקן והסביבה ואת היתרונות והחסרונות הקיימים בהם.
לבסוף ואולי החשוב ביותר, שיטת "שאדו" מועברת על ידי מאסטר דיוויד חליבה ועל ידי מדריכים נוספים אשר הוכשרו על ידו שכולם, בלי יוצא מן הכלל, מאמינים בשיטה, מעבירים אותה עם ניצוץ בעיניים, בהתלהבות, במוטיבציה ועם אמונה מלאה בדרך. מדובר במדריכים מקצועיים שכבר לא צריכים להסביר מדוע "שאדו" טובה כל כך מפני שתגובותיהם של אלפי מאבטחים, עובדים ובני נוער עושים זאת במקומם – תופעת האלימות, במתקנים נותני שירות לאזרח, מחייבת מענה נוסף על הקיים.