כששוטר תוקף חייל ממוצא אתיופי – גזענות או אי הבנת האחריות

כידוע, האירוע גרם לתגובות קשות כלפי התנהגות המשטרה בכלל והתנהגות השוטרים באירוע בפרט. תגובות שהגיעו להאשמות קשות על גזענות כלפי העדה האתיופית. סיפורים נוספים של תקיפות נגד אתיופים והפגנה גדולה בכיכר רבין בתל אביב שיצאה מכלל שליטה.

לשאלה איך הכל התחיל? התשובה ברורה ותהיה – שוטר אחד מתוך משטרה שלמה, במשימה אחת מתוך מאות משימות, בעיר אחת ומול חייל אחד.

התשובה לשאלה מדגישה שוב את מה שכתבתי ואמרתי פעמים רבות, בכל מערכת גדולה ככל שתהיה מי שמבצע את העבודה זה אותו עובד בקצה. אותו עובד שמוצא את עצמו בשטח מתמודד עם אירועים שונים, קלים או קשים הדורשים ממנו להתעלם מכל מה שעובר עליו ולקבל החלטות נכונות.

כשמדובר בעובדים בתפקידי ביטחון בצבא, בשב"כ. במוסד ובמשטרה מחיר הטעות בתהליך קבלת ההחלטות יכול להיות קשה וכזה שמוביל לבעיה גדולה יותר מזו שהתחילה בנקודה הקטנה.

אחרי האירוע קראתי הרבה מהתגובות וזיהיתי בחלקן כעס מעורב עם רגשות על כך שמעזים לבוא אל השוטרים בטענות.

נתייחס לאירוע במיקרו – ברמת השוטר:

השוטר הוצב באירוע של חפץ חשוד. באירוע מסוג זה, על השוטרים להרחיק כל מי שנמצא בגזרה למרחק של לפחות 50 מטר. וזה כביכול מה שהתכוון לעשות השוטר.

מכאן אנחנו נצמדים למה שנראה בסרטון:

החייל עומד על המדרכה עם אופניים ומדבר בטלפון – עסוק בשיחת טלפון ויתכן שלא שם לב שמתרחש לידו אירוע ביטחוני.

אני מעריך שהשוטר פנה לחייל עוד לפני שהגיע אליו, כלומר תוך כדי תנועה אליו. יתכן שבשלב זה השוטר לא שם לב שהחייל מדבר בטלפון ואולי לא שומע אותו או לא מרוכז בפנייה אליו.

השוטר שמגיע לחייל, נראה מיד משתמש בידיים תוך שהוא תופס את כידון האופניים ומתחיל לדחוף אחורה – חיכוך מיותר ולא הכרחי בשלב זה.