מה נאמר ומה נגיד שלפעמים צריך שיקרה אירוע חריג רציני כדי שבעלי הממון יבינו שאבטחה צריך לקיים. האירוע החריג הרציני שבו צוות מארגון גרינפיס הישראלי חודר למתקן בתי זיקוק, שמוגדר על ידי הרשויות כמתקן אסטרטגי, תפס את המאבטחים עם המכנסיים למטה ושינה את מערך האבטחה במתקן ב – 180 מעלות. מזכיר לכם אירועים נוספים דומים? אני מאמין שכן.
החדירה למתקן בוצעה באור יום, במהלך ביצוע חפיפה בין משמרת הלילה היורדת למשמרת הבוקר העולה וצולמה על ידי הצוות התוקף. למזלם של מנהלי מתקן הזיקוק ושל תושבי היישובים הקרובים אליו, שמטרת צוות התקיפה הוגדרה כמחאה ולא כתקיפת טרור ולכן המשמעות היתה שלילית אבל התוצאה היתה חיובית.
אחרי האירוע הוזרמו כספים רבים לטובת הקמת מערך אבטחה מקצועי שעומד, ויותר מזה, בכל הדרישות לאבטחת מתקן אסטרטגי.
סרטון התקיפה:
אז איך יכול להיות שצוות אזרחי, מיומן אמנם, מצליח לחדור למתקן אסטרטגי בקלות ובזמן קצר מבלי שמערך האבטחה יצליח למנוע זאת?
צוות התקיפה ביצע איסוף מל"מ על המתקן שבסופו גילה שהחלפת המשמרות בין המשמרת היורדת למשמרת העולה מתבצעת באופן הבא:
- מאבטחי המשמרת העולה מגיעים לשער הכניסה למתקן.
- מאבטחי המשמרת היורדת, עוזבים את העמדות המתקן ומגיעים גם הם לכניסה למתקן.
- למשך זמן של כ – 20 דקות מבצעים המאבטחים חפיפה.
- בזמן ביצוע החפיפה עמדות האבטחה במתקן אינן מאויישות במאבטחים – כלומר המתקן אינו מאובטח.
אתם בטח זוכרים שכתבתי שיש קשר הדוק בין היריב למגן – המגן נותן ליריב את כל התשובות לשאלות שבסופו של דבר מרכיבות לו את הפאזל לבחירת הדפ"ן (דרך פעולה נבחרת).
גם במתקן המדובר, מערך האבטחה נתן ליריב את התשובה לשאלות מתי לתקוף ומאיפה, וכך היה.
הדוברת, המופיעה בתחילת הסרטון, הגיעה לכניסה למתקן בדיוק בתחילת תהליך החפיפה בין המשמרות והודיעה למאבטחים שבזמן שהם מבצעים חפיפה, צוות של גרינפיס חודר להם למתקן בצדו האחורי למטרת מחאה ולא למטרת תקיפת טרור. כמובן שהדוברת יודעת שהצד האחורי של המתקן אינו מאוייש במאבטחים, מה המרחק מהכניסה הראשית לצד האחורי וכמה זמן ייקח למאבטחים להגיע לצוות החודר. היריב מגיע מוכן לביצוע התקיפה.
הגעתה של הדוברת למאבטחים היתה גם לצורך העברת סוג של תדריך בטיחות כדי שחבריה לא ייפגעו בהתנגשות עם המאבטחים.
בזמן שצוות התקיפה חודר למתקן, בעזרת סולמות ובטכניקת מעבר פשוטה מאוד, המאבטחים מנסים לברר מי זו האישה שמספרת להם סיפורים לא הגיוניים על חדירה למתקן והאם היא רצינית.
דמיינו לעצמכם שאותו צוות גרינפיס בחליפות הצהובות, שחדר למתקן האסטרטגי בלי שום בעייה ונכנס לעומק השטח תוך שהוא מתפס על מאגרי נפט וגז, היה צוות של מחבלים טרוריסטים שמטרתו לבצע פיגוע ראווה רב נפגעים, ועכשיו תבינו למה מנהלי המתקן צריכים להגדיר את יום התקיפה כיום זיכרון שבו הם שולחים לארגון גרינפיס תודה על המתנה הכי חשובה שיכלו לקבל מהם.
המחאה של ארגון גרינפיס העירה את מנהלי מתקן בתי הזיקוק מהחלום הלא מציאותי שניתן לאבטח מתקן אסטרטגי בלי מנב"ט, בלי תכנית אבטחה מסודרת, בלי נהלים ובלי תהליך בקרה.
שוב מדובר על ארגון שמקבל סטירת לחי מהיריב ורק אז מבין מה המחיר של החיסכון הכספי וחוסר המקצועיות באבטחה.
שוב מדובר בארגון שמבין בדרך הקשה שאבטחה צריך לקיים ובמיוחד במתקן אסטרטגי שפגיעה בו תשפיע על אזרחים רבים חפים מפשע.
גם האירוע הנ"ל מדגיש את הנחת העבודה שאם מערך האבטחה לא הצליח למנוע מהיריב מלהיכנס למתקן המאובטח אזי הסיכוי שלו להצליח למנוע ממנו להתחיל בפיגוע ולסכל את המשך התקיפה שואף לאפס.
לשמחתי הרבה, וגם לשמחתם של תושבי הסביבה, מנהלי המתקן למדו את הלקח היטב ומייד אחרי האירוע, החלו בתהליך בנייה והקמת מערך אבטחה על פי כל התבחינים והדרישות המקצועיות למתקן אסטרטגי.
לאחרונה יצא לי לראות ולדבר עם חלק ממאבטחי המתקן והמנב"ט והתרשמתי לטובה מהנראות ומרמת המקצועיות, ולמרות זאת החוכמה בחיים בכלל ובאבטחה בפרט היא להצליח להקדים תרופה למכה ולא להיפך ולזכור היטב