כמעט כל הפיגועים ואירועי החירום שהתרחשו בישראל, ממחישים שוב ושוב את חשיבותו הרבה של העובד ה"קטן" הממוקם בבסיס הפירמידה ומבצע את העבודה השחורה בשטח. כמעט כולם פוגשים את אותו שוטר/חייל/מאבטח אשר נשלחים לשטח על מנת לבצע את התכנית המבצעית אשר נכתבה על ידי מי שממוקם בחלקים העליונים של אותה פירמידה. כמו בבניין, גם בפירמידה, הבסיס מוגדר כיסודות אשר עליהם אפשר להניח את שאר החלקים. כמו בבניין, אם היסודות יהיו רעועים תהיה סכנה ממשית לקריסה כללית וקטלנית. לכן, למרות שהבסיס מורכב ממספר רב של עובדים המוגדרים כבעלי תפקידים זוטרים וקטנים במערכת, הם אינם באמת מתאימים למשמעות המילה קטן ובפועל הם אלה שמחזיקים את כל מה שנמצא מעליהם, הם אלה שמניעים את כל גלגלי המערכת והם החשובים ביותר.
מערכת בריאה אשר מבינה את חשיבותם של העובדים הממוקמים בבסיס הפירמידה, תשקיעה בהם את מירב המשאבים העומדים לרשותה במטרה להפיכתם למקצוענים אשר יכולים להתמודד בצורה מיטבית עם האירועים בשגרה ובחירום המתרחשים בגזרה בה הם מוצבים. במערכת בריאה, כל מי שנמצא מעל שכבת הבסיס, מוגדר כמי שייעודו לבנות ולתת שירות לכל אותם עובדים הממוקמים בה. זה מתחיל במי שיושב/ת בראש הפירמידה וממשיך בשכבת המטה ובשכבת המפקדים. כולם, בלי יוצא מן הכלל, חייבים לדאוג שהבסיס יישאר שלם, חזק ויציב וללא סדקים ו/או שברים.
מדובר במשימה קשה ומאתגרת אשר מחייבת עבודה רציפה המבוססת על תורת עבודה, הנחות עבודה ונהלים הכתובים נכון, ברורים ומובנים לכל העובדים במערכת ובמיוחד לאלו המבצעים את המשימה בפועל בשטח. שליחה של שוטר/חייל/מאבטח לביצוע משימה בשטח ללא ידע והכשרה מקצועיים וללא הכלים הדרושים והנכונים, תוביל לרמת ביצוע נמוכה אשר לא תספיק ולא תצליח להתמודד עם היריב ובכך תעניק לו יתרון משמעותי שיגרום לתוצאה קשה אשר תיצור סדקים ושברים בבסיס הפירמידה ובכך תסכן את יציבותם של כל חלקי המערכת המוצבים מעל. במערכות גדולות, כמו המשטרה, הצבא, השב"כ והאבטחה האזרחית, מימוש הייעוד בצורה מדוייקת בקרב כל בעלי הפקידים הממוקמים מעל הבסיס חשובים כפליים בעיקר בגלל משמעות הכישלון בשטח וגם כי רמת הביצוע של שכבת הבסיס יכולה להשפיע בקלות על עתידם של בעלי התפקידים בשכבות העליונות.
ברצוני להביא דוגמא עדכנית מעבודתי במסגרת המכביה ה – 20 אשר מוגדרת כמערכת אזרחית גדולה יחסית שבשיאה מוציאה לפועל במשך כשבועיים את התכנית המבצעית שהוכנה במשך כשנתיים עלי ידי מספר גדול של עובדים בפריסה ארצית רחבה. גם במכביה, כמו בגופי הביטחון השונים, מי שביצע את התכנית המבצעית בשטח הם אותם עובדים הממוקמים בבסיס הפירמידה – מנהלי מתקני ספורט, מאבטחים, סדרנים, נהגי אוטובוסים, ספקי מזון, רופאים, פרמדיקים ועוד רבים אחרים. כל העיניים של ה"לקוחות" הספורטאים במכביה ושל כל בעלי התפקידים שמעל הבסיס היו נשואות במשך השבועיים הגורליים לעבר קבוצת העובדים הזו. לכן, בכל הקשור לארגון כמו המכביה, צריך לשאול את השאלה האם זה הגיוני לעבוד במרץ במשך כשנתיים על הכנת התכנית המבצעית וכל מה שבתוכה ולהשקיע כשלושה שבועות בלבד במצטבר בהכשרה והכנת כלל עובדי השטח לתפקידם הייעודי במכביה. לא צריך לחכות לתחילת ההכנות לקראת המכביה הבאה שתתרחש בעוד ארבע שנים כדי לדעת שהתשובה לשאלה היא לא אחד גדול. בפועל, ההכנה וההכשרה הקצרים גרמו לכך שחלק גדול מאותם עובדי שטח זוטרים יצאו לביצוע המשימה לא מוכנים ובמהלך הניסיון וההתמודדות עם השגרה, החריגים והחירום הם אמנם עשו ככל שביכולתם אבל לרוב לא יכלו לתת פתרונות נכונים וטובים מבלי לפנות לעזרה מבעלי תפקידים שהיו מעליהם. כעקרון, אין כמובן בעיה עם העובדה שעובד זוטר פונה בבקשת עזרה לבעל תפקיד שמעליו כל עוד מדובר במינון נכון והגיוני שלא גורם לכך שאותו בעל תפקיד עליון הוא זה שבשורה התחתונה מבצע את המשימה ושכמות הפניות מתחילה להתיש את המערכת הכללית.
כדי שהעבודה בשטח תתבצע בצורה מקצועית ונכונה, חייבים לבנות הכשרה אשר מתאימה למאפייני התפקיד שהוגדר וכוללת חלק עיוני וחלק מעשי בשטח ובשאיפה שיהיה בשטח האמיתי ולא באיזושהי כיתה סגורה. הכשרה מקצועית חייבת לכלול סימולציות המדמות את מירב התרחישים השונים שסביר להניח שיתרחשו במהלך ביצוע המשימה.
נחזור לכוחות הביטחון השונים בישראל אשר נשלחים לביצוע משימות קשות ומאתגרות בגזרות שונות ומשתנות אשר מצויים בהן יריבים אמיצים ומתוחכמים שמצליחים לא פעם לזהות את נקודות התורפה ולתקוף דרכן ובהן.
כוח ביטחון שעומד בשטח עם הגב לדפ"א עושה זאת או מחוסר ידע או מתוצאה של שגרה שוחקת ומעייפת. שתי האפשרויות הן תוצאה של כישלון בעלי התפקידים הממוקמים בשכבות העליונות של הפירמידה מכיוון שטעו ברמת ובמאפייני ההכשרה וכשלו ביכולות הפיקוד והשליטה בשטח. במערכות גדולות חייבים למצוא את האיזון בין הרצון לתת לעובד הזוטר חופש פעולה ושיקול דעת לבין הרצון שהמשימה תתבצע ללא טעויות ותקלות. ההגעה לאיזון הנכון תלויה כמובן ברמת כוח האדם, במאפייני השטח ובהגדרת הדפ"אות והיריב הפוטנציאלי והכי חשוב בהבנה וביכולת לשמור עליו כל יום וכל היום.
כל מה שנשאר לכם לעשות, זה להתחיל ולבדוק את המערכת שלכם ואת עצמכם כדי להיות מסוגלים לענות על השאלה החשובה ביותר שהיא האם כלל העובדי הזוטרים וה"קטנים" שמתחתכם אכן עברו הכשרה מקצועית נכונה ששולחת אותם מוכנים לביצוע המשימה בשטח. אם התשובה היא כן אז פשוט תמשיכו להשקיע מאמצים בשליטה ופיקוח אבל אם התשובה היא לא אז תמהרו לבנות הכשרה חדשה מקצועית ונכונה ותתחילו מחדש להכשיר את העובדים שלכם.