האבטחה במחנות ובכלל בצה"ל – החצר האחורית והמוזנחת

בשנים האחרונות אני פועל בתחום הגנת המחנה בצה"ל במסגרת שירות מילואים ולכן הנושא מוכר לי וקרוב ללבי. 

מספר שנים לא מבוטל ועד היום, המצב בתחום הגנת המחנות הינו מתחת לכל ביקורת בגלל סיבות רבות שבמרכזן התנהלות לא מקצועית של צה"ל כארגון גדול המחזיק בעשרות מחנות המאכלסים חיילים וציוד רב ערך.

ראוי לציין שצה"ל כן משקיע משאבים ומאמצים על מנת להפעיל מערך אבטחה מקצועי ולמרות זאת לא מצליח למנוע אירועים רבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ומעמידים בסכנה את חוסנו הפנימי של צה"ל וגרוע מכך גם את חייליו.

על מנת לנסות ולמחיש את גודל הבעיה, אביא מספר דוגמאות מאירועים שקרו:

איש קבע גנב מצה"ל ציוד בהיקף של מיליונים

גנב נשק מצה"ל לאחר שנסחט

נחשפה גניבת דלק סדרתית מצה"ל

שני צעירים בדואים, אחד מהם חייל בשירות סדיר, נעצרו בחשד שגנבו נשקים מצה"ל במטרה לסחור בהם

 

חייל גנב דלק מצה"ל בשווי 400 אלף שקלים

חייל גנב מצה"ל מאות רימונים ומכר אותם

עשרות כלי נשק נגנבו מבסיס צה"ל בדרום

חרף מאמצי צה"ל: 422 כלי נשק נגנבו בחמש שנים

אני יעצור כאן, אבל תאמינו לי שזו טיפה בים והרשימה ארוכה מאוד ומדאיגה מאוד.

אני עדיין מתגייס לשירות מילואים כי החלטתי שכל עוד יהיה לידע המקצועי שלי ערך מוסף, לא אפסיק להעביר אותו גם בצה"ל ומתוך אמונה שלמרות המצב העגום, ניתן ללמד, לתקן ולשפר אותו על מנת שמחנות צה"ל יהיו מאובטחים ברמה כזו שיצליחו לשמור על החיילים, בעלי התפקידים והרכוש שבתוכם.

זו חובה של צה"ל כארגון ממשלתי שמגייס את אזרחי המדינה לשירות חובה ופועל בתקציב ענק שממומן על ידם בעמל רב.

אני נחשף לתחום הגנת המחנה בשני ערוצים, ערוץ התקשורת במדינה שחדשות לבקרים מפרסם אירועים חריגים הקשורים למחנות צה"ל וערוץ המעורבות הקטנה שלי במסגרת פעילותי במילואים. ממה שאני רואה ושומע משני הערוצים הללו, אין בלבי ספק שצה"ל פשוט לא מבין את העובדה הידועה שאומרת שלא מומלץ לבצע בעצמך עבודה שאינה בתחום הייעוד המקצועי שלך – צה"ל יודע להילחם אבל אינו יודע לבצע אבטחת מתקנים, אבטחת אירועים ואבטחת קבוצות ולכן למרות שכן מנסה וכן משקיע מאמצים, השורה התחתונה לעולם תישאר בתוצאה עגומה ומסוכנת ותרים דגל אדום של הזנחה. אני בטוח שדבריי יכולים להיתפס כקשים ואף קשים מאוד, אבל הגיע הזמן לומר אותם בקול רם וברור ולכתוב עליהם בכל הזדמנות ולו רק כדי להעלות את הסיכוי שהיושבים במטה הכללי של צה"ל יבינו סוף סוף שהגיע הזמן לעשות שינוי של 180 מעלות בתחום האבטחה ובמיוחד בתחום הגנת המחנות.

יש לציין שצה"ל הגדיר מי בתוכו אחראי על תחום הגנת המחנה ושקיימת תורת עבודה כללית לתחום הגנת המחנה ולכל מחנה יש תיק הגנה ייעודי, ובשנים האחרונות צה"ל התחיל לשפר את תדמית תפקיד האבטחה והגדיר תפקיד ייעודי בשם מגן אסטרטגי שכולל הכשרה מקצועית ומסלול שירות מיוחד. צה"ל משקיע מיליוני שקלים ברכישת והתקנת אמצעים טכנולוגיים במחנות, מפעיל יועצים חיצוניים ואנשי מילואים רבים מעולם האבטחה על מנת שילמדו את בעלי התפקידים את המקצוע וילוו אותם ביישום, ולמרות כל זאת, עובדתית, צה"ל לא מצליח להקים ולהפעיל מערך אבטחה מקצועי ואחיד לכל החיילות ולכן אינו מצליח להתמודד מול האויב מבחוץ ומבפנים אשר מוצא את המחנות הרבים כאוצר יקר ערך ובצדק ומעז לתקוף שוב ושוב כמעט ללא הפרעה ויוצא עם שלל רב ואיכותי שחלקו הלא קטן מגיע לידיים של גורמים פליליים בישראל. 

ג'יפ שנגנב מצה"ל ומוסתר בשטח:

תחמושת שנגבה מצה"ל שנמצאה בישוב בדואי:

למזלו הרב של צה"ל ושל האזרחים בישראל המשרתים בו או אשר שולחים את ילדיהם היקרים לשרת בו, רוב האירועים עד היום במחנות צה"ל היו קשורים לתחום הפלילי ולכן הסתיימו "רק" בגניבת ציוד יקר ערך ובעיקר בגניבת אמצעי לחימה ותחמושת. כאזרח אני שואל, האם יכול להיות שציוד ואמצעי לחימה שנגנבים בשווי של מיליוני שקלים כל שנה לא באמת מטרידים את המפקדים בצה"ל ומטופלים ברמה של ביצוע תחקירים ולאחר מכן חזרה לשגרה המסוכנת? האם יכול להיות, שלמרות שצה"ל חווה גם פגיעות בחיילים מחוץ למחנות, אף מפקד בכיר לא רואה את הדגלים האדומים שמונפים שוב ושוב? האם יכול להיות שאין בצה"ל מי שמבין שזה רק עניין של זמן עד שגורם פח"עי יחליט להיכנס או לחדור למחנה צה"ל על מנת לפגוע בחיילים?

כמי שיצא מיחידה שהיתה באותו מצב ולא ידעה לזהות בצורה נכונה מצב קיים ולכן חטפה מכת נוק אאוט מיריב, אני מעביר את המסר הבא למטה הכללי של צה"ל – אל תהיו במקום שאחרים כבר היו בו, תלמדו מניסיונם של אחרים כדי להצליח להקדים תרופה למכה, תתחילו לפעול היום כי מחר יכול להיות מאוחר מידי!!! הרי בצה"ל כבר יודעים שפגיעה בנפש שונה מאוד מגניבת ציוד.

מה צריך ואפשר לעשות:

  1. לקבל החלטה בדרג הגבוהה ביותר בצה"ל שהגיע הזמן לבצע שינוי מתוך מודעות לכך שאבטחה אינה התחום החזק של צה"ל.
  2. להקים צוות חשיבה מקצועי שיכלול בעלי תפקידים מעולם האבטחה שיסייעו לדרג הפיקוד בצה"ל לקבל החלטות נכונות.
  3. להחליט אחת משתי אפשרויות פעולה – להמשיך ולבצע את האבטחה על בסיס כוח צה"לי ייעודי או להפריט את האבטחה ולהשתמש בחברות אבטחה אזרחיות שיתנו לצה"ל שירות במסגרת מכרזים.
  4. במידה וצה"ל יחליט לבצע את האבטחה בעצמו עליו להקים יחידה ייעודית לתחום האבטחה שהיא זו שתכתוב תורת עבודה אחידה לכלל היחידות, תקים בית ספר לאבטחה שיעביר הכשרות מקצועיות לפי מקצועות, תאמן את כוחות האבטחה על פי תכנית כשירות מקצועית, תבצע בקרות איכות ביצוע ועוד.
  5. על צה"ל לגייס אנשי אבטחה מהעולם האזרחי לטובת ביצוע תפקיד קב"טים במחנות צה"ל – ישנם לא מעט מנב"טים וקב"טים אשר לדעתי ישמחו לקבל את התפקיד ויוכלו בפעולות מהירות ומקצועיות להעלות את רמת האבטחה במחנות.
  6. על צה"ל להפסיק לאלתר את כל ביצוע הבקרות למשך שנה כדי להתמקד בבניית המערך החדש וכדי ללמד ולאמן את הכוחות הקיימים בשטח מתוך עובדה שביקורות שמבוצעות לכוח שאינו בעל ההכשרה המקצועית הנכונה ואינו מיומן לתפקיד שנשלח לבצע סופן ידוע מראש, כישלון!!!
  7. על צה"ל להפסיק לאלתר את רוב רכישת והתקנת האמצעים הטכנולוגיים במחנות על מנת לבחון מחדש את נחיצותם והפעם על ידי תהליך מקצועי ויסודי שמתבסס על ניתוח דפ"אות ועל הגדרת מענה נכון ויעיל.
  8. על צה"ל לשנות את ההגדרה מהגנת מחנות לאבטחת מחנות על מנת להפוך ממערך פסיבי למערך אקטיבי.
  9. על צה"ל לשנות לאלתר את נוהל פתיחה באש בכל הקשור לתחום האבטחה במחנות ומחוץ למחנות.

אני מוכן להירתם למשימה החשובה הזו ואני בטוח שיהיו עוד הרבה כמוני על מנת לסייע לצה"ל להפוך לארגון שיודע לאבטח את העובדים שלו והציוד שבתוכו. 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס ידע מקצועי וכוח ייעודי

כתיבת תגובה