אני נוהג לציין שישראל היא מדינת אבטחה כי לאן שאתה לא הולך ולאן שאתה לא מסתכל אתה רואה ונתקל בסוג של מאבטח. דרך אגב, בעקבות האירועים המצערים של הרציחות בארצות הברית גם שם יתחילו להציב מאבטחים בכל המוסדות והעסקים הגדולים.
האבטחה בישראל מתחלקת לכמה קבוצות:
קבוצה ראשונה שייכת לשירות הביטחון הכללי.
קבוצה שנייה שייכת לכל הגופים המונחים על ידי שירות הביטחון הכללי והמוציאים את האבטחה לפועל.
קבוצה שלישית שייכת לכל הגופים המונחים על ידי משטרת ישראל והמוציאים את האבטחה לפועל.
קבוצה רביעית שייכת לעסקים פרטיים המבצעים אבטחה באופן עצמאי.
אמנם החלוקה הנ"ל יוצרת סוג של סדר בכל בדבר הגדול הזה אבל בשתי הקבוצות האחרונות קיימות בעיות קשות ברמה המקצועית וברמת התפקוד בשטח.
בואו נראה מי הגורמים המעורבים באבטחה – הגוף המנחה, חברה פרטית, אדם פרטי, הגוף המאובטח, חברת האבטחה, והמאבטחים שנמצאים בקצה ומבצעים את העבודה.
מה התהליך המבוצע כדי שתהיה אבטחה – הלקוח מוציא מכרז, חברות אבטחה מגישות הצעות, הלקוח מחליט איזו חברה זוכה בעבודה.
הבעיה העיקרית נמצאת אצל הלקוח – זה רואה באבטחה הוצאה מיותרת ולכן מציב מאבטחים רק מכיוון שמחייבים אותו ולא בגלל שהוא מאמין שצריך מאבטחים בגזרתו. מדובר בעיקר בגופים מונחי משטרת ישראל.
מנהל כזה ירצה להוציא כמה שפחות כסף על אבטחה ולכן יבחר בחברה שתגיש את ההצעה הנמוכה ביותר.
חברת האבטחה הזוכה תרצה להרוויח מהמכרז ולכן תגייס כוח אדם זול, תחסוך באמצעים ותעשה הכל כדי לחסוך בהוצאות כולל אי עמידה בהנחיות משטרת ישראל.
כפי שניתן להבין מתמונת המצב האשם העיקרי במצב הינו הלקוח אשר לא מבין שאבטחה היא חלק בלתי נפרד מהעסק, היא חלק בלתי נפרד מהצלחת העסק גם אם יש בה כביכול רק הוצאות. למה כביכול? כי אם הלקוחות הבאים לעסק ירגישו בטוחים ולא יחששו, הם יחזרו, הם ימליצו לאחרים להגיע.
מצד שני, מנהל המזלזל באבטחה מציב את העסק שלו חשוף לאיומים הקיימים בישראל ועומד בסיכון גבוהה שיקרה אצלו פיגוע מכל סוג שהוא. פיגוע כזה יכול לגרום לעסק נזק בלתי הפיך בתדמית ובכיס שבסופו של דבר יעלה הרבה יותר מעלות האבטחה לאורך שנים.
המדהים הוא שאותם מנהלים לא מבינים שהם האחראים להצבה וביצוע האבטחה בעסק ואם יקרה הנורא מכל הם הראשונים שיצטרכו לתת את הדין אז למה לחכות שיקרה משהו, אז למה לקחת סיכון, אז למה להמר בחיי הלקוחות. למה לא להיות חכם ולהקדים תרופה למכה, למה לא ללמוד מניסיונם של אחרים.
בחברות הפרטיות תופעה זו כמעט ולא קיימת בגלל שההחלטה להציב אבטחה באה מתוך הבנה אמיתית שצריך אותה ולכן חברה כזו תשקיע כסף כדי שתהיה אבטחה מקצועית ויעילה.
אירועים מהעבר הקרוב והרחוק כמו הרצח במלון לאונרדו קלאב באילת, הפיגוע במלון פארק בנתניה, הפיגועים בקניונים, חטיפת נשקים ממאבטחים, כניסה לבתי ספר של אנשים לא מורשים ועוד.
אז מנהל, קח בחשבון שבישראל קיימים איומים ממשיים שיכולים לקרות בכל רגע ובלי התרעה מוקדמת, אל תעמיד את עצמך, את העובדים שלך ואת הלקוחות שלך בסכנה מיותרת, תקצב את סעיף האבטחה בדיוק כמו שאתה מתקצב נושאים אחרים בעסק, התייחס לכח האבטחה כאילו מדובר בעובדים הטובים ביותר שלך גם אם הם שייכים לחברה חיצונית.
הקדם תרופה למכה ואל תחטוף אותה קודם ואז תצטער ותוציא כסף רב לתיקון המצב.